כיום, כל מוצר חייב לעמוד בתקן הישראלי הרשמי, גם אם הוא כבר עבר בדיקות זהות או מחמירות יותר באירופה או בארצות הברית. המשמעות היא שהיבואנים נאלצים לבצע בדיקות כפולות ולשאת בעלויות נוספות, מה שמייקר את המחירים ומצמצם את הכדאיות ביבוא של כמויות קטנות. המעבר להכרה בתקינה האמריקאית צפוי להסיר את החסם הזה, לאפשר תחרות רחבה יותר - ולהוזיל את המחירים לצרכן הישראלי.
במשרד מזכירים כי בשנים האחרונות הושלמה "מהפכת התקינה", שביטלה את הצורך באישור מקדים ליבוא, הפחיתה בדיקות מעבדה, והתאימה את התקנים הישראליים לנוהגים במדינות המפותחות. התוצאה, לפי הנתונים: גידול של עד 44% ביבוא, ירידות מחירים של יותר מ־10% במוצרים מסוימים ושיעורי יישום של מעל 90% במסלול "לא עוצר בנמל".
בהתאם להסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית, הרפורמה תחול על מוצרים שיוצרו בישראל או בארה"ב, ותדרוש ממשרדי הממשלה השונים להתאים את החקיקה והרגולציה הפנימית כך שתתמוך במסלול החדש ותמנע סתירות רגולטוריות.
אין ספק שמדובר בצעד חשוב שיקל משמעותית על היבואנים והיצרנים המקומיים, הקלה שתתגלגל הלאה אל הצרכן הישראלי שירגיש את זה בכיס, אך חשוב גם לזכור שבעבר כבר הוכרזו לא מעט צעדים כשהיישום בפועל התגלה לאחר מכן כלוקה בחסר בלשון המעטה.
אר לפני כשלושה שבועות פרסם מבקר המדינה את דוח הביקורת השנתי בנושאי כלכלה וחינוך, וזה כלל לא מעט ביקורת על רפורמות היבוא הקודמות. כך למשל, הדו"ח קבע כי "יישום הרפורמה בתקינה (משנת 2022) על ידי משרד הכלכלה גרם לבלבול ולא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון; ברפורמת "לא עוצרים בנמל" (משנת 2024) משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות; ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' (מינואר 2025) - היבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לא פרסמו את הדרוש מהם לביצוע הרפורמה".
בנוסף, הדו"ח ציין כי "הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ-57%) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי", וחתם כי "הורדת יוקר המחיה בישראל חיונית ורפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא צעד בכיוון זה. על שרי הכלכלה והבריאות לתקן את הליקויים שבדוח לשם כך. מומלץ לשר הכלכלה לבחון הרחבת הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' למדינות נוספות כגון ארה"ב".
דו"ח המבקר אמנם ממחיש עד כמה המלחמה ביוקר המחיה עוד ארוכה, אך גם מספק רוח גבית למהלך הנוכחי. אם הרפורמות הקודמות נתקלו בקשיי יישום ובחסמים ביורוקרטיים, הרי שההכרה בתקינה האמריקאית עשויה להיות הזדמנות לתקן את הליקויים - ולהפוך את הכוונות להוזלה אמיתית של המחירים למציאות.
בסופו של דבר, הצלחת המהלך תימדד לא במספר ההצהרות או הכותרות, אלא בשאלה הפשוטה ביותר - האם נשלם פחות על אותם מוצרים שעל המדף.
התרעות פיקוד העורף