הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום דוח מקיף על היקף ההגירה של ישראלים לחו״ל – ולראשונה, הנתונים חושפים תמונה מדויקת יותר של "בריחת המוחות" הישראלית.
השיטה הישנה של הלמ״ס דרשה שהות רצופה של שנה שלמה מחוץ לישראל כדי להיחשב כמהגר. כך נוצר מצב שאדם שעבר לחו"ל אך המשיך להגיע לביקורים קצרים בארץ – למשל, אחת לשנה – לא הוגדר כמהגר כלל. כעת, עם השיטה החדשה, הלמ״ס מתחשבת גם בשהייה מצטברת: ישראלי שנמצא לפחות 275 ימים מתוך שנה בחו"ל, גם אם חזר לביקור קצר, נחשב כמהגר. במקביל, הוגדרה באופן דומה גם ההגדרה של "מהגר שחזר לישראל".
השינוי הזה לא רק מתקן עיוות סטטיסטי, אלא גם חושף עד כמה רחב היה הפער בין תחושת הציבור לנתוני הרשויות. על פי השיטה הקודמת, כ־16 אלף ישראלים בלבד היגרו מדי שנה; לפי השיטה החדשה – יותר מ־36 אלף בממוצע. פי שניים כמעט.
בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה נוספת במספר המהגרים, והמאזן בין היוצאים לחוזרים גדל בכ־5,000 נפש בממוצע. עם זאת, חשוב להדגיש שכשמדובר על "מהגרים של 2024", הכוונה בעצם לאנשים שעזבו את ישראל ב־2023, משום שכאמור ישראלי נחשב כמהגר רק שנה לאחר שעזב. לכן, העלייה שנרשמה משקפת בעיקר את הגל שיצא בעקבות אירועי הרפורמה המשפטית, כאשר מי שעזב בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" – בהנחה שנדרשו לו כמה חודשים לארגן את העזיבה – יופיע בעיקר בנתוני והאווירה הציבורית הסוערת.
בריחת המוחות: מי עוזב – ומי חוזר
הנתונים שפרסם הלמ״ס גם מגלים פער חד בהשכלה בין היורדים לעולים. בשנת 2010 עמד שיעור בעלי התואר האקדמי בקרב היורדים על כ־46%, וב־2023 הוא כבר הגיע ל־60.4%. גם סוגי התארים עצמם מצביעים על מגמה ברורה: חלקם של בעלי תואר ראשון עלה מ־27% ל־33%, שיעור בעלי תואר שני עלה מ־15.7% ל־23.5%, וגם בקרב בעלי הדוקטורט נרשמה עלייה מ־3% ל־3.7%. מדובר בתהליך עקבי שבו היורדים לחו״ל הופכים עם השנים לקבוצה משכילה בהרבה מהעבר.
במקביל, בקרב הישראלים שחוזרים לישראל נרשמה עלייה מתונה בהרבה: שיעור האקדמאים עלה מ־38% ל־46% בלבד, עם גידול צנוע גם בקרב בעלי תואר שני ודוקטורט. כך נוצר פער שהלך והתרחב לאורך התקופה – מ־8 נקודות אחוז בראשית העשור הקודם ל־14 נקודות ב־2023.
מאחורי הפער הסטטיסטי הזה מסתתרת משמעות כלכלית כבדה. השכלה גבוהה היא אחד המדדים החזקים ביותר לרמת שכר, ולכן גם לתחזיות ההכנסות המדינה ממיסים ולצמיחה במשק. בעלי תואר ראשון מרוויחים בישראל בממוצע יותר ממי שסיים רק תיכון, ובעלי תואר שני ושלישי מרוויחים אפילו יותר מהן. במילים אחרות, כשבוגרי אוניברסיטאות עוזבים את ישראל, המדינה מאבדת לא רק אזרחים, אלא גם חלק משמעותי ממשלמי המסים שלה - את אותם מהנדסים, רופאים, מדענים ואנשי היי־טק שהכשרתם עלתה הון לציבור.
"בריחת מוחות" אולי נשמעה בעבר כמו ביטוי דרמטי מדי, אבל כעת זו כבר הגדרה רשמית. כל שורה בגליון האקסל של הלמ״ס מספרת סיפור קטן של מהנדס, רופא, או חוקר שהפסיק לשלם מס הכנסה בישראל – והתחיל לשלם אותו במקום אחר.