לפי הנתונים שהוצגו, ההייטק אחראי לכ־16% מהתוצר המקומי, לכ־57% מהיצוא וליותר משליש מהכנסות המדינה ממס הכנסה. שיעור העובדים במשרות טכנולוגיות עומד על כ־11.5% מכלל המועסקים, ובמגזר העסקי לבדו על כ־16%. בנוסף, מעל 40% מהצמיחה בתוצר העסקי בחמש השנים האחרונות נבעה מענפי ההייטק.
הנגיד הציג גם נתונים עדכניים על גיוסי ההון בענף, שמראים התאוששות לאחר הירידה בשנים 2022–2023. היקף ההשקעות חזר ב־2024 לרמות גבוהות ועמד על כ־1.8% מהתוצר, וברבעונים הראשונים של 2025 נרשמה המשך עלייה. חלק משמעותי מהגיוסים מופנה ל־DeepTech - תחומים עתירי ידע מדעי־הנדסי - שהיקפם ירד בשנים האחרונות ועכשיו מתחיל להתאושש.
ירון הדגיש כי מבנה תעשיית ההייטק כיום מגוון ובשל הרבה יותר מזה שהיה ערב התפוצצות בועת הדוט־קום. בניגוד לשנות ה־90 ותחילת ה־2000, אז התעשייה הישראלית הייתה מרוכזת במיוחד בתחומי תקשורת, אינטרנט וחברות "חלום" בשלב ראשוני, הנתונים שהוצגו מראים כי כיום כ־59% מהחברות נמצאות כבר בשלב מוצר או מכירות — כלומר שיש להן טכנולוגיה עובדת, לקוחות או שוק קיים. עוד עולה מהנתונים כי פיזור הענפים רחב בהרבה: 18% מהחברות פועלות בתחום המדטק, 11% בפינטק, 11% בתוכנה תשתיתית ותוכנות מערכת, 9% בסייבר, 8% בפתרונות אנטרפרייז, ובנוסף נתח משמעותי של חברות בתחומי חומרה מתקדמת, IT, אגרוטק ותחומים נוספים.
כלומר, התעשייה הישראלית אינה נשענת עוד על מספר מצומצם של תתי־ענפים או על מודלים עסקיים דיגיטליים בלבד, אלא על תמהיל רחב של טכנולוגיות עמוקות ויישומים מסחריים מגוונים. הפיזור הזה מצביע על תשתית טכנולוגית מפותחת יותר, על יכולת לשרוד תנודות בשוק, ועל ענף שמבוסס פחות על הייפ ויותר על הכנסות ממשיות.
לצד זאת, ירון ציין כי המשך הובלת ההייטק תלוי בהרחבת ההון האנושי בישראל, וכי "הישגים נמוכים של תלמידים מובילים למיומנויות נמוכות של עובדים, שמובילות לפריון עבודה נמוך ולשיעורי עוני גבוהים" - והדגיש שהקשר בין מערכת החינוך לבין היכולת של המשק לצמוח לאורך זמן הוא קשר ישיר וברור. לדבריו, נתוני המיומנויות של עובדים בישראל, כפי שהם עולים ממבחני פיזה ומבחני כישורי עבודה בינלאומיים, מציבים את ישראל מתחת לממוצע המדינות המפותחות, ומהווים מגבלה על הפריון.
בנוסף, ירון אמר כי שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה של חלק מהאוכלוסיות נמוכים במיוחד, וציין כי "שיעורי התעסוקה של נשים ערביות ושל גברים חרדים נמוכים, ולכן יש חשיבות רבה לשילובם האיכותי בשוק העבודה". הוא הדגיש כי הרחבת בסיס ההון האנושי ושיפור הכישורים הטכנולוגיים הם תנאי מרכזי לשמירה על היתרון היחסי של ישראל ולהבטחת הצמיחה העתידית של המשק.
התרעות פיקוד העורף