אתם בטח מכירים את הטאבו הזה, שלא שואלים מישהו כמה הוא מרוויח. עזבו אתכם מוצדק או לא מוצדק, אני אישית בעד לנרמל את האירוע, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שזה קיים. שכמו שלא מנומס לשאול מישהי בת כמה היא, ככה גם לא נהוג לשאול אותה כמה אפסים יש לה בתלוש.
הידד - אם אתם מילואימניקים שמרוויחים שכר נמוך כמובן. או אם אתם מרוויחים מספיק כדי ליהנות מהטבות המס. אם אתם איפשהו באמצע - ספקטרום די רחב כפי שמיד נראה - אז “הבשורות הטובות" האלו פשוט לא רלוונטיות אליכם. וכך, גם בלי להציץ בתלוש שהם קיבלו ב־10 בחודש, רק מלראות אם הוא מתבאס או שמח מה"בשורות", יכולתי לדעת די בוודאות באיזה אזור חיוג מסתובבת המשכורת של כל מילואימניק.
לפני שנגיע למספרים עצמם ולמה שהוסכם, קצת רקע על השתלשלות העניינים: הכל התחיל כשמשרד האוצר הכריז שכחלק מחבילת ההטבות למילואימניקים בשווי 20 מיליארד שקל שמתגבשת, מיליארד יוקצו להטבה בצורת נקודות זיכוי ממס בהתאם למספר ימי השירות שביצעו בשנה החולפת. מי ששירת בין 30 ל־39 ימים יקבל 0.5 נקודת זיכוי, בין 40 ל־49 ימים 0.75 נקודה, ומי ששירת 50 ימים ומעלה יקבל נקודת זיכוי מלאה. עבור כל חמישה ימי מילואים נוספים יתווסף 0.25 נקודת זיכוי, עד למקסימום של 4 נקודות בשנה. כיום שווי של נקודת זיכוי אחת עומד על כ־2,820 שקלים בשנה, כך שההטבה המרבית עשויה להגיע לכ־11 אלף שקל.
נהדר, לא? מי מאיתנו לא רוצה 11 אלף שקל? אבל אז התחילה לחלחל התובנה שבשביל לקבל זיכוי ממס צריך לשלם מס - וזה לא משהו שכל המילואימניקים עושים. לא כי הם מעלימים מיסים חלילה, פשוט כי הם מתחת לסף המס כי השכר שלהם נמוך, או שממילא יש להם הרבה נקודות זיכוי (למשל הורים לילדים קטנים). לפי הערכות שהוצגו בוועדת הכספים, מילואימניק ללא ילדים יוכל ליהנות ממלוא ההטבה רק החל משכר חודשי של 12־13 אלף שקל, בעוד להורה לילדים נדרש שכר של כ־17 אלף.
הוויכוח הסלים למיני־משבר קואליציוני, שכאמור הגיע לקיצו השבוע עם הסכמה של מילביצקי לכך שהחוק המקורי של האוצר יישאר על כנו, כך שמשרתי מילואים יקבלו נקודות זיכוי במס לפי היקף השירות; שהחל משנת 2028 יקטן מספר הימים הנדרשים כדי להגיע למדרגת הימים המזכה (מתוך הנחה שבשגרה יידרשו פחות ימי מילואים); ובמקביל “ויתור" של האוצר, שהסכימו לכך שגם משרת מילואים שמשתכר בשגרה שכר נמוך יקבל מביטוח לאומי שכר של 9,600 שקל לחודש. מדובר בשינוי שנכנס בתחילת המלחמה בהוראת שעה והיה אמור להתבטל בסוף השנה, וכעת כאמור יהפוך לקבוע.
למה “ויתור" במירכאות? כי אין מצב שהשארת התגמול המינימלי על כנו לא הייתה מתוכננת מראש. נראה למישהו הגיוני שלוחם שעשה 200 ו־300 ו־400 ימי מילואים בשנתיים האחרונות יבוא לסבב חמישי או שישי ויקבל רק 6,000 שקל בחודש? נכון שזה היה התשלום עד לפני המלחמה, אבל לפני המלחמה לא היו עושים 70 יום מילואים בשנה (במקרה הטוב). התגמול המינימלי הוא כשמו, תגמול מינימלי – שמדינת ישראל צריכה לתת לאזרחים שעוזבים הכל, שוב, ויוצאים להגן עליה, ולכן קשה להאמין שהוא לא היה מוארך גם ככה. הזעם של המילואימניקים לא היה מאפשר את זה, בלי שום קשר להסכם של מילביצקי והאוצר על הטבות המס.
בנוסף, למרות ההקבלה שהמתווה ניסה לייצר בין הטבה למי שמרוויחים הרבה ובמקביל דאגה למי שמרוויחים מעט, בפועל אין שום קשר בין השניים. אם גם ההטבה וגם ההשלמה לתגמול המינימלי יינתנו בשנת 2026, אך הטבת המס תינתן על ימי מילואים שנעשו בשנת 2025 ואילו התגמול המינימלי יינתן על ימי מילואים שייעשו ב־2026, אז אם מחר יפרוץ השלום וב־2026 לא יקראו להם למילואים, עדיין זה שמרוויח הרבה יקבל את ההטבת מס שלו, בזמן שהבחור שמרוויח שכר מינימום לא יקבל. זה נכון שגם עכשיו הוא מקבל את ההשלמה לתגמול מינימלי, אך זה רק בגלל הוראת השעה שכבר הייתה, ובלי שום קשר ל"בשורות המשמחות" ולמיליארד השקלים שהוקצו לנושא.
כל מי שהמשכורת שלו איפשהו בטווח באמצע, שזה טווח די רחב שכולל גם את המשכורת הממוצעת וגם החציונית, פשוט לא יקבל כלום. ואם מחלקים מיליארד שקל לחברים שלו, שאיתם הוא הסתער על אותה גבעה ואיתם סגר את אותו החג, הוא בעצם לא מוזמן להצטרף למסיבה. פלא שהוא מתבאס?
התרעות פיקוד העורף