כשנה לאחר הפסקת האש עם חיזבאללה, הגליל המערבי רחוק מלהתייצב. התושבים אמנם חזרו כ-90% מהם, אבל העסקים הרבה פחות. הצימרים ריקים, המסעדות מצמצמות פעילות, בעלי עסקים מדווחים על ירידה דרמטית בהכנסות, ובכל האזור נפרסים שלטי “למכירה” ו”להשכרה”. כל רמז להסלמה בצפון מוביל לגל ביטולים שמרסק ימי עבודה שלמים. התחושה שחוזרת בכל השיחות: “המדינה השאירה אותנו לבד”.
הפגיעה המורכבת ביותר נרשמה בענף התיירות ובתחומים התומכים בו. אחרי שנה וחצי של פינוי, חזרה הדרגתית ואינספור סבבי מתיחות, אין כמעט עסק שלא מנסה “להמציא את עצמו מחדש”. חלק כבר לא חזרו בכלל לעבודה ושינו כיוון.
רן אגוזי, מנהל מרכז ‘מעברים’ בגליל המערבי, אומר: ״לפי הנתונים הרשמיים לא ניכר משבר תעסוקתי - בין היתר משום שחלק גדול מהאנשים שסיימו תקופת אבטלה כבר אינם נכללים בסטטיסטיקות. אולם בשטח נרשמת ירידה משמעותית בהיקף כוח העבודה הפעיל. לצד זאת, קיים מחסור מורגש בכוח אדם במספר ענפים, ובראשם תיירות, מסעדנות ותעשייה - כאשר הפגיעה הבולטת ביותר היא בזמינות של עובדי ייצור. בנוסף, ישנם לא מעט עסקים במרחב שעדיין לא חזרו לפעילות, ורבים אחרים שחזרו אך פועלים בהיקף חלקי בלבד וממשיכים ‘לחשב מסלול’ ולהתאים את עצמם למציאות המשתנה".
המציאות הזאת מורגשת היטב בצימרים. בעלת צימרים בנטועה מספרת: ״הבעיה הגדולה שלנו היא מחסור בעובדים. חוץ מעובדים זרים שבאים אין אף אחד. 90 שקל לשעה וגם זה קשה למצוא. אבל כמעט ואין היתרים לעובדים זרים. מעבר לזה, תיירים לא מגיעים וקשה להחזיק ככה עסק". בעל מתחם צימרים ובר יין בעין יעקב מוסיף: ״אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל אין אנשים. הצימרים כרגע ריקים. ההרגשה היא שלמדינה נגמר הכסף ולכו תסתדרו לבד. אם הצפון לא יתמלא בחזרה בתיירים לא יהיה שיקום".
גם בצימרים בבצת התמונה דומה: ״עכשיו אין כלום, גם אין טלפונים. הכל ריק. יש לא מעט מתחמי צימרים שהחליטו לא לחזור". אושרת זהבי, מנכ”לית עמותת התיירות בגליל המערבי, מתארת את התחושה של רבים באזור: ״קשה מאוד להשיג עובדים, הצעירים טעמו את טעם תל אביב ולא רוצים לחזור. אין עובדים, וזה מתבטא בזה שסוגרים מוקדם. זו מגמה שהתחילה בקורונה, ואז באה המלחמה וקשה להתאושש. ביקשנו שירחיבו את העבודה המועדפת גם לתומכי תיירות ומסעדנות. אם הם יקבלו את אותו שכר ומענק כמו ביקנעם או תל אביב - למה שיבואו לכאן?".
בסופו של דבר, הגליל המערבי לא מבקש רחמים, הוא מבקש אופק. עסקים קטנים, צימרים, מסעדות, חקלאים ומלונות מנסים להחזיק את הראש מעל המים, אבל ללא יציבות ביטחונית וכלכלית וללא פתרונות עומק בשוק העבודה, ההתאוששות תמשיך להתעכב. באזור שמכיר היטב מהי עמידות, התקווה היא שהפעם המדינה תבין שהזמן אוזל. בלי החלטות ברורות ופעולות מיידיות - המסע לשיקום עלול להיות ארוך הרבה יותר ממה שמישהו כאן יכול להרשות לעצמו.
ממשרד התיירות נמסר: ״משרד התיירות רואה בצפון בכלל ובגליל המערבי בפרט עוגן תיירותי בישראל. בימים אלו מתקיים חודש התיירות הישראלית, במסגרתו מוצעות מאות חוויות תיירותיות והטבות משמעותיות בכל רחבי הארץ, גם בצפון. בסוף השבוע האחרון התקיים אירוע הדגל השבועי בעיר נהריה שמשך אליו אלפי מבקרים, עם מופעים, דוכני קולינריה ותוצרת מקומית, וזאת במחיר סמלי של 18 ש"ח. כל עסקי התיירות בישראל, כולל בגליל המערבי, הוזמנו לקחת חלק במיזם באמצעות קול קורא. אלו שנענו מקודמים על ידי המשרד בערוצים דיגיטליים, ונהנים מחשיפה נרחבת.
לאורך כל השנה משקיע משרד התיירות בפיתוח התיירות בגליל המערבי: עשרות מיליוני שקלים מושקעים מידי שנה בפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות, הרשויות המקומיות זוכות למענקים עבור תוכניות שיווק מעודדות תיירות ועבור קיום אירועים מושכי תיירות, יזמי תיירות מקבלים ליווי וסיוע מקצועי מהמשרד ויזמי מלונאות המבקשים להקים מלון זכאים לקבל מהמשרד מענק של עד 20% מגובה ההשקעה. כמו כן המשרד מפעיל חממות עסקיות עבור יזמי תיירות במחיר סמלי. כל זאת במטרה להחזיר את הצפון למפת התיירות הבינלאומית ולחזק את תיירות הפנים כאמצעי לשיקום כלכלי של האזור שנפגע מהמציאות הביטחונית".
התרעות פיקוד העורף