אולם בניכוי עונתיות, עולה שהירידה מקורה במגמות עונתיות האופייניות לתחילת שנת הלימודים (חזרת מפוטרי הקיץ לעבודה) ובדינמיקה תעסוקתית של תקופת חגים (כהתחלת עבודה חדשה, לדוגמה). למעשה, במספר המנוכה עונתיות של דורשי העבודה דווקא נרשמה עלייה, קלה מאוד מאוד אמנם, במספר דורשי העבודה במשק של 1.09% ומספרם עמד על 166.9 אלף (עלייה של 1.8 אלף). מכל מקום, נתוני חודש אוקטובר 2025 דומים בהיקפם לאלו שנרשמו בשגרה שקדמה לפרוץ מלחמת 7.10.
אף שנדמה שחזרנו לשגרה ושוק העבודה הישראלי התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה של המלחמה - כך, למשל, עלה שיעור היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה, וכך גם שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים (8-10) גבוה בהשוואה לשיעור קודם המלחמה.
מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. מספר דורשי העבודה החרדים ירד ב-18.6%, מספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ב-8.6% ואילו מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-8.1% בלבד.
מבין 156.6 אלף דורשי העבודה כ-130.5 אלף היו רשומים גם בחודש שקדם. 26.1 אלף הם נרשמים חדשים המהווים 16.6% מכלל דורשי העבודה, נמוך משמעותית מהשיעור שנרשם בספטמבר (כ-28%) ודי אופייני לחודשי אוקטובר בזמני שגרה בשנים האחרונות (פרט, כמובן, לאוקטובר 2023 בו פרצה המלחמה ולאוקטובר 2024 שעדיין הושפע משגרת המלחמה).
מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על 35.8 אלף, מהנמוכים ביותר בעשורים האחרונים. את המשך הירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה מסבירים בשירות התעסוקה בין היתר באפקטיביות של תכנית "מעגלי תעסוקה" להשבת תובעי הבטחת הכנסה מרובי חסמים למעגל העבודה.
הירידה במספר דורשי העבודה לצד עלייה יחסית במספר המשרות הפנויות מעידה על שוק הדוק שבו, לכאורה, יש יותר הזדמנויות לדורשי העבודה לשוב למעגל העבודה. כאשר החודש על כל 100 משרות פנויות התמודדו כ-110 דורשי עבודה. מנגד, נתוני המאקרו של ישראל (סביבת ריבית גבוהה, חשש מהשפעת המכסים הבינלאומיים והאטה בסקטור ההייטק) עשויים למתן ואף לשנות את המגמה. ואכן, אומרים בשירות התעסוקה, בכמה וכמה משלחי יד נרשמת כבר כיום ירידה במספר המשרות הפנויות.