חוק שירות המדינה (גמלאות) קובע בין היתר, כי עובד ששירת בו-זמנית בשירות המדינה ובגוף ציבורי אחר, לא יוכל לצבור קצבה העולה על "תקרת הצבירה" החודשית המוגדרת בחוק. אולם לאחרונה ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין המהווה אבן דרך בהגנה על זכויותיהם של הגמלאים וציבור עובדי ההוראה בפרט.
על פי החוק, במידה ולגמלאי ישנה תקופת עבודה במדינה החופפת עם תקופת עבודתו בקופה ציבורית, הוא יוכל לקבל משני הגופים קצבה אשר לא תעלה על תקרה של 2% לכל שנת עבודה מהמשכורת הקובעת הגבוהה, וזאת עד לתקרה של 70%. המורה, שקיבלה צבירה מהקרן הוותיקה בשיעור של 3% בגין תקופת עבודתה לאחר גיל פרישה, לא הסכימה לכך, כיוון שהפנסיה שלה נפגעה.
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דחה את טענות המורה ברובן, וקבע כי יש להחיל בעניינה את סעיף 32(ה) לחוק הגמלאות, באופן המגביל את זכויותיה הפנסיוניות לתקרת 70% מהמשכורת הקובעת, ולכן אישר את ההפחתה שביצעה המדינה.
אולם, בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה התקבלה עמדת המורה, ונקבע כי הסעיף בחוק לא יחול במקרה שמדובר בגמלה נוספת שמשולמת מקרן פנסיה צוברת של המדינה ולא מ"קופה ציבורית", וכי החלתו יוצרת הפליה בין גמלאי קרן פנסיה ותיקה לבין גמלאי קרן פנסיה חדשה.
בית הדין הארצי ביטל את החלטת משרד האוצר, קבע כי הסעיף לא חל בנסיבות בהן הפנסיה השנייה היא צוברת, והורה למדינה לחשב מחדש את הגמלה, לבטל את ההפחתות ולשלם את מלוא הסכומים שנוכו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
התרעות פיקוד העורף