לקראת הדיון מחר בוועדת הפנים והגנת הסביבה אודות פעילותה התקציבית והציבורית של הקרן הקיימת לישראל, מחקר עדכני של מרכז המידע והמחקר של הכנסת (ממ"מ) מצביע על עלייה דרמטית בהכנסות קק"ל בעשור האחרון. בשנת 2024 הסתכמו הנכסים נטו של הארגון בכ-24.7 מיליארד שקל, רובם ממקרקעין. באותה שנה הגיעו הכנסות קק"ל לכ-5.7 מיליארד שקל - מתוכן 91% מהעברות רמ"י בגין שיווק קרקעות.
העברות המדינה לקק"ל זינקו באופן ניכר בשנים האחרונות: מ-1-2 מיליארד שקל בשנה לעבר רמות של 4-6 מיליארד שקל בשנים 2021-2024. בשנת 2022 אף נרשם שיא של 6.4 מיליארד שקל שהועברו לקק"ל בעקבות גידול חסר תקדים בשיווקי הקרקע של רמ"י. המחקר מציין כי ההכנסות של קק"ל גבוהות באופן קבוע מהוצאותיה, ובשנת 2024 עמד העודף המצטבר על כ-8.7 מיליארד שקל - סכום שאינו כולל את שווי הקרקעות עצמן.
חלק מרכזי במחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עוסק בביקורות שהוטחו בקק"ל לאורך השנים. אף שאינה גוף מדינה, מבקר המדינה בחן חלק מפעילותה באמצעות גופים ממשלתיים מקבילים, והדוחות מצביעים על ליקויים מתמשכים בממשל התאגידי של הקרן. הביקורת מונה שורה של כשלים, ובהם בחירת פרויקטים על בסיס פוליטי ולא על בסיס מקצועי, חוסר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות והיעדר תיעוד מסודר של דיוני ההנהלה. בנוסף, המחקר מצביע על פערים של מיליארדי שקלים בין נתוני קק"ל ורמ"י בכל הנוגע להתחשבנות עבר, סוגיה שלא נפתרה זה שנים.
ליקויים נוספים שעלו נוגעים לאי־בדיקה מספקת של ניגודי עניינים בקרב דירקטורים ונושאי משרה, לצד הצטברות משמעותית של כספים שלא נוצלו, בניגוד לייעוד הציבורי של קק"ל. לפי מגישי המסמך, מצב זה מעורר שאלות באשר ליכולת הקרן לבצע תהליכי בקרה יעילים ולוודא שהמשאבים אכן מוקצים בהתאם למטרותיה.
על פי המחקר, חלק מהליקויים טופלו בשנים האחרונות: קק"ל עברה לשיטת “קולות קוראים”, הוגדרו נהלי תקציב חדשים, ונתוני ניגודי עניינים נאספים בצורה שיטתית. עם זאת, הסוגיות העמוקות יותר - ובראשן מערך היחסים המורכב בין קק"ל לרשות מקרקעי ישראל - נותרו לא פתורות במלואן.
המחקר מדגיש כי קק"ל עוסקת בניהול שטחים פתוחים, ייעור ותכנון - תחומים שחופפים לסמכויות רשויות המדינה. כך למשל, עובדי קק"ל מחזיקים בסמכויות של פקידי יערות, ולעיתים נוצרו חיכוכים בין קק"ל לרשות הטבע והגנים לגבי הטיפול באתרים רגישים מבחינה אקולוגית. לפי ממצאי המחקר, כפילות זו עלולה לפגוע באינטרס הציבורי עקב החלטות סותרות או חוסר תיאום בין הגופים.
מ־2014, מאז שקק"ל רשומה כחברה לתועלת הציבור, מופעלת בה ועדת ביקורת חיצונית. המחקר מציג מספר דוגמאות שהוועדה העלתה בשנים האחרונות: פעילות פוליטית אסורה של שליח קק"ל בחו"ל, היעדר תקן מסודר למשרות אמון, ונהלים חלקיים בנוגע לעובדים שיש להם קרובי משפחה בתוך הארגון. הוועדה דרשה תיקונים משמעותיים במנגנוני הפיקוח הפנימיים של קק"ל.
כמו כן, כיוון שקק"ל היא זרוע של ההסתדרות הציונית העולמית, היא כפופה גם לביקורת מבקר ההסתדרות. הדוחות מצביעים על שימוש לא ממוקד בכספים שיועדו לפעילות חוץ־ישראלית, ועל עיכובים בגיבוש קוד ממשל תאגידי שאמור להסדיר את עבודת הקרן לפי סטנדרטים בינלאומיים. בעקבות הביקורת, קק"ל החלה ליישם חלק מההמלצות ולתקן נהלים פנימיים
התרעות פיקוד העורף