מבחינה כלכלית פטור ממע"מ הוא פשוט סבסוד גרוע. נניח, למשל, שאנחנו רוצים לסבסד פירות וירקות כדי לסייע למשקי בית מהשכבות החלשות לצרוך אוכל בריא - מטרה ראויה. בפועל חלק גדול מההטבה לא מגיע לצרכנים, אלא נעצר בדרך אצל רשתות, יבואנים וחקלאים מחו"ל, ומה שנשאר הולך באותה מידה לצרכנים מהעשירונים העליונים. לא היה עדיף פשוט לגבות מע"מ מכולם ולחלק את הסכום ישירות למי שצריך אותו?
הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל ביבוא אישי עד 75 דולר, ששר האוצר חפץ להרחיב כדי “להגדיל את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה", אבל בעיקר מעוות את התחרות ומעלה את יוקר המחיה לכל מי שלא נהנה מהסבסוד ישירות. כבר היום ארבעת הפטורים הקיימים עולים למדינה כ־7 מיליארד שקל בשנה – באופן סימבולי כמעט אותו הסכום שהיא צפויה להכניס מהעלאת שיעור המע"מ באחוז בינואר האחרון כדי לממן את הוצאות המלחמה.
אז נכון שהפטור על היבוא מוריד את יוקר המחיה לאנשים שמזמינים חבילות מעלי אקספרס ומאמזון, אך ביטול הפטורים לחלוטין היה מאפשר לבטל את העלאת המע"מ ולהקל את יוקר המחיה לכל האזרחים, ולא רק לקבוצה ספציפית.
אוקיי, תגידו, אבל לפחות זה יגדיל את התחרות. אז זהו, שלא. אם נניח שיש מוצר שבישראל עולה 200 דולר ובעלי אקספרס עולה 100 דולר. אז כבר היום, גם עם המע"מ, הוא זול יותר מהמוצר הישראלי, ולהפוך אותו ליותר זול לא יגביר את התחרותיות בשוק אלא רק יפגע בהכנסות המדינה - וכולנו נצטרך לשלם יותר כדי להשלים את הפער שייווצר, אם במיסים ואם בהגדלת הגירעון (שאלה פשוט מיסים שהנכדים שלנו ישלמו).
המקרה היחיד שבו נראה “הגברה" של התחרות הוא אם לפני הפטור ממע"מ המוצר מחו"ל עלה גם הוא 200 דולר, ורק בלי המע"מ הוא נהיה זול יותר - בזמן שהמחיר של הישראלי עדיין מגלם בתוכו את המס. כלומר המדינה היא זו ש"אשמה" בזה שהיצרן הישראלי יותר יקר (בדוגמה הספציפית הזו), אז בתור עונש היא מסבסדת את המתחרים שלו. הגיוני בסך הכל.
היה עדיף בהרבה פשוט לחלק כסף באופן ישיר למשקי הבית באילת, לעסקים שם ואולי גם לעיריית אילת, באופן יעיל יותר, ללא הנטל העודף של עלויות האכיפה ובעלות ציבורית צנועה יותר. שלא לדבר על זה שהפטור ממע"מ באילת בכלל לא נועד לתמרץ אנשים לגור בה, אלא כדי להפוך אותה למעין אזור סחר חופשי סטייל דובאי או סינגפור. גם השיקול הזה לא בהכרח מצדיק פטור ממע"מ, אבל גם אם נניח שכן, אתם יודעים מה משותף לשתי הערים האלו ולאילת? יש להן נמל. לא בדיוק תכונה בולטת של קריית שמונה.
עוד תכונה של אילת שלא ממש משתחזרת בקריית שמונה היא הבידוד שלה. המיקום האסטרטגי של אילת מאפשר להחיל פטור ממע"מ רק בה ולבאים בשעריה, אבל קריית שמונה נמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה מערים כמו חצור, ראש פינה ומעט בהמשך גם צפת.
מה ימנע מתושביהן לעשות קניות לשבת ברמי לוי בקריית שמונה? ואיך זה בדיוק יועיל לתושבי העיר שגם הם, כמו כולנו, ייאלצו לממן את זה מכיסם? אל דאגה, גם לזה יש למציעי היוזמה פתרון - “ההטבה תחול בגבולות גיאוגרפיים ברורים ותלווה בהקמת נקודות ביקורת בכבישים המרכזיים". נקודות ביקורת. בחיי.