שוק ההון הישראלי החליף את עצירת השקעותיו לאחר 7 באוקטובר בציפייה לפיזור כספים בגל הנפקת המניות המתקרב של החברות הישראליות. אך בדרך לרכיבה על הגל הורמו למשקיעים כמה תמרורי אזהרה מפני גל האכזבה והתרוקנות הכיסים שעלול להגיע בעקבותיו.
ירידת פרמיית הסיכון של ישראל לאחר מבצע עם כלביא והפסקות האש מול עזה בדרום וחיזבאללה בצפון הובילה את הבורסה בתל אביב לעליות חדות: מדדי ת”א35, ת”א90 ות”א125, לדוגמה, עלו מאז 24 ביוני ב-16.28%, 14.12% ו-15.94% בהתאמה, והביאו את החברות המקומיות להבנה כי הגיע עת גיוס הכספים.
חלק מהחברות כבר הגישו תשקיף הנפקת מניות ראשונה וחלקן הודיעו כי הן בוחנות ומתכננות גיוס כספים באמצעות הבורסה, לפי שווי של מיליארדי שקלים. שני התחומים העיקריים שמצטיירים כטרנד הבא בבורסה לעת הזו הם ענפי המזון והנדל”ן.
יצרנית ויבואנית המזון סוגת, לדוגמה, הגישה בסוף השבוע האחרון טיוטת תשקיף ראשונה להנפקת 30% ממניותיה לפי שווי של כ-900 מיליון שקל.
לצידה גם פטריות מרינה ותנובה, המבקשות לרכב על גל האופטימיות וגורמים בשוק מעריכים לעת עתה כי יונפקו לפי שווי של עד כ-900 מיליון שקל ועד כ-10 מיליארד שקל, בהתאמה.
אלה יצטרפו לחברות מזון שכבר הונפקו בבורסה המקומית, דוגמת מחלבות גד, שהונפקה בתחילת ספטמבר האחרון עת גייסה 280 מיליון שקל לפי שווי של 725 מיליון שקל (935 מיליון שקל אחרי הכסף).
נדבך מרכזי יותר בטרנד צפוי להיות חברות הנדל”ן, שכבר עתה מקבלות זרקור מרכזי עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל באג”ח על ידי כ-15 חברות נדל”ן שעשו זאת לראשונה. כך על פי סקירת פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY משלהי אוקטובר האחרון.
הנפקות האג”ח מעודדות את המשקיעים לצפי הנפקת מניות מצד החברות השונות. חברת ההתחדשות העירונית יעז יזמות היא אחת הדוגמאות האחרונות לגיוס באמצעות הנפקת מניות. בסוף אוגוסט האחרון היא גייסה 43 מיליון שקל והחלה להיסחר לפי שווי של 255 מיליון שקל.
בשוק ההון מעריכים כי זו רק אחת הסנוניות לקראת פרץ ההנפקות הקרב, ומזכירים את כוונתו של רמי לוי להנפיק את פעילות הנדל”ן שלו בשווי מוערך של עד כ-3 מיליארד שקל, ואת הפרסום אודות בחינת חברת אביסרור את הנפקתה לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, לאחר שבשנת 2021 כיוונה להנפקת מניותיה לפי שווי מוערך של כ-1.5 מיליארד שקל.
נראה שהחל טרנד של חברות מזון המבקשות להנפיק ולגייס כספים בבורסה, והסיבה שרואים מספר יחסית גדול של חברות מתחום זה המבקשות להנפיק את מניותיהן היא שרובן מציגות נתוני שיא ומבקשות לנצל את הנקודה שאליה הגיעו כדי לגייס כספים מהציבור.
“מבחינת חברות הנדל”ן מדובר בענף שצמא למזומנים בזמן שהוא יוצא ממקום של ריבית גבוהה ורואה הזדמנות לגייס כספים בבורסה כחלק מצפי השוק לשיפור תזרים מזומנים ורווחיות החברות. ההערכות המשקיעים הן שהנדל”ן עדיין לא נמצא בנקודת השיא שלו ולכן הפוטנציאל בהשקעה בו נראה לעת זו כחיובי”.
אילן מסביר כי כלל האופטימיות בשוק ההון כיום “נובעת מירידת פרמיית הסיכון של ישראל, לצד המשך פעילות כלכלית חזקה במשק, וההערכה להימשכותה גם בשנת 2026. נזכיר את צפי הצמיחה של ישראל שהועמדה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר בטווח של 4.8%-5.2%.
“אין זה מקרי שחברות רבות מבקשות להנפיק את מניותיהן דווקא בעת זו, שהרי כל חברה מעדיפה להנפיק מניות כאשר המכפילים בשוק גבוהים, שכן כך השווי שיינתן לה יהיה בנקודה הגבוהה ביותר האפשרית לה באותו הזמן”, הוא מוסיף.
“זה מתאפשר, בין היתר, הודות לצימאון כלל גופי ההשקעה, ובראשם הגופים המוסדיים וקרנות הנאמנות שגייסו השנה סכומי שיא ונמצאים בנזילות גבוהה, להשקעות. הרי אותם גופים נדרשים להשקעת הכספים בפיזור רחב שמתאפשר באמצעות רכש מניות בבורסה”.
רווח או הפסד
אלא שיש מי שמזהיר מפני גל ההנפקות הקרב וקורא למשקיעים לבחון היטב את תשקיפי החברות, את דיווחיהן ואת המצגות שיועלו לקראת הנפקת מניותיהן.
חברת נתוני השכר סינאל, לדוגמה, דיווחה בתחילת השבוע כי הכירה בעודף הכנסות בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון שקל. הדיווח לציבור המשקיעים על הטעות הוביל לקריסת שער המניה ב-15% ולהפסד ישיר למשקיעים של 14 מיליון שקל.
“דוגמה נוספת ניתן למצוא במחצית מרץ האחרון, עת חברת הכטב”מים אירודרום, שמנייתה עלתה בעקבות דיווחים על זכייה במכרז משרד הביטחון, נאלצה להודיע כי הזכייה בוטלה ומנייתה התרסקה אף היא.
“עוד דוגמה, גם אם נדירה יותר, קרתה רק לפני כחודשיים וחצי, אז נודע לציבור על פשיטת רשות ניירות ערך במשרדי יבואנית הרכב המקביל אוטומקס בגין חשד לניפוח תוצאות כספיות לכאורה וקבוצת החברות קרסה.
המניה שלה נפגעה ומחזיקי אגרות החוב צפויים לאבד לפחות מחצית מהשקעתם, שעמדה על 75 מיליון שקל (באג”ח), מספר חודשים לפני הקריסה”.
להב מלווה תביעות כנגד כל אחת מהחברות האלו. לטענתו, רוב הדוגמאות הצפות בבורסה מתייחסות לחברות קטנות, ולכן “יש צורך לבחון לעומק את דיווחי חברות אלה, ובעיקר שמשקיעיהן יהיו מודעים לאפשרויות אלה מצד אחד, ויציפו כל סימן שאלה שעולה להם אל מול החברות.
מצד שני, בעיקר המידע החסר להם באותם דיווחים. חשוב שמשקיעים יתייחסו בחשדנות לדיווחי החברות, בפרט הקטנות, על עסקאות עתידיות, משום שתרבות הדיווח בחברות אלו לעיתים לוקה בחסר”.
נציין כי טרום הנפקת מניותיהן נדרשות החברות לעבור מספר "שומרי סף": החל מרואי החשבון החותמים על דוחותיהן, החתמים המבצעים בדיקות נאותות ומבטיחים שהתשקיף יהיה מדויק ומלא, ורשות ניירות ערך הבוחנת את תשקיפי החברות וכלל המסמכים הנלווים אליהם. רק לאחר מעבר כלל המשוכות מתאפשר לחברות להנפיק את מניותיהן בבורסה.
כשחליל טרנד מזדמן מתחיל לנגן, עם זאת, נראה כי המשקיעים מתפתים להאמין לכל תשקיף ומזניחים בחינה מעמיקה של השווי המופלא המודבק לחברות.
בגל ההנפקות הקודם ששטף את הבורסה כ-82% מהחברות המנפיקות הניבו תשואה שלילית וכ-18% ירדו ביותר מ-90% משוויין בעת הנפקתן. כך על פי מחקר רשות ניירות ערך על גל הנפקת המניות בתקופת הקורונה (2020-2022), שפורסם בסוף דצמבר האחרון.
מהמחקר עולה כי בשנות הקורונה נוספו לבורסה בתל-אביב 129 תאגידים שהנפיקו מניות ויחידות השתתפות לציבור, מתוכם 94 נוספו ב-2021 לבדה.
גם אז גל ההנפקות רכב על האופטימיות כתוצאה מחיסוני הקורונה ופתיחת המשק, התאוששות הכלכלות העולמיות מהירידות החדות של 2020, והנזילות הרבה במערכת הפיננסית כתוצאה מתוכניות התמריצים הממשלתיות.
גל ההנפקות אז התאפיין בהנפקת מניות של חברות קטנות מתחומי הטכנולוגיה, ומחקר רשות ניירות ערך מראה כי ביצועי החברות המנפיקות בשנים שלאחר ההנפקה “היו במרבית המקרים חלשים משמעותית מביצועי השוק בכלל ומביצועי הענפים להן הן משתייכות בפרט”.
מסוכן גם לפנסיה
ואם כל זה נראה לכם רחוק, כדאי שתקראו את הממצא הבא של הרשות לניירות ערך: “הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות נאמנות) השתתפו בהיקף נרחב בגל ההנפקות ורכשו כ-68% מהכמות שהונפקה, ובחלוף שנתיים הם המשיכו להחזיק בחברות בשיעור דומה, באופן התואם דפוס השקעה לטווח ארוך”.
זאת, אף שמרבית החברות הנפיקו בעודן ללא רווחים וחלקן אף הנפיקו כאשר דוחותיהם כללו הפניית תשומת לב של רואה חשבון למצב הפיננסי של החברה והערת עסק חי.
הרשות אף מציינת במחקר כי “במהלך השנתיים הראשונות של המסחר, שיעור החברות בעלות הפניית תשומת לב והערת עסק חי יותר מהוכפל ל-15% ו-11% בהתאמה.
פרק הזמן הקצר ממועד ההנפקה ועד ההידרדרות במצב הפיננסי, חרף גיוס הכספים, מצביע על כך שלפחות חלק מהחברות הנפיקו בשלבים מוקדמים ומסוכנים יותר של חייהן, דבר שספק אם היה מתאפשר שלא כחלק מהגל ותיאבון הסיכון שניכר במהלכו”.
כלומר, לצד התכווצות כיס המשקיעים עם גלישתם על גל חזון החברות מבלי להרגיש את קרקע הוכחת פעילותן, גם החסכונות של כולנו התכווצו - למרות שלל סימני האזהרה.
אחת המסקנות המרכזיות של הרשות היא כי “לגל הנפקות יש פוטנציאל לשבש את מנגנוני השוק הרגילים, ולפגוע בתהליכי הסינון והתמחור הפועלים בשוק ההון בעיתות שגרה.
כפועל יוצא מכך, בגל הנפקות גלום גם סיכון אפשרי אשר עלול לגרום הפסדים למשקיעים שיילכו ויתבררו בחלוף הזמן, וכן לפגוע באמון הציבור בשוק ההון בטווח הבינוני והארוך ובנכונות להמשיך ולהשקיע בו”.
במילים פשוטות, הרשות מסמנת למשקיעים איפה הקרקע וקוראת להם לאמוד את המניות בהן הם חפצים להשקיע בהתאם לפעילות החברות המנפיקות, ולא רק בהערכה למה תוביל הבטחה עתידית לכזו.
דבר אחד בטוח: גל הנפקת המניות בדרך, והרכיבה עליו מומלצת למשקיעים מנוסים.
התרעות פיקוד העורף