לכך יתווספו שאלות "אזוטריות" כמו גודלו של תקציב הביטחון והדרישה לתוספת של 50 מיליארד שקל. ערב הדיון בממשלה, שאינו יותר מהצגה, הוגנב ברגע האחרון גם המס הנוסף על הבנקים דרך מסקנות ועדה שהמלצותיה הוכתבו מראש.
ועדיין לא מתייאשים ומנסים למכור לנו סיפורי מיסים ומעשיות. תופעת יתר לחץ דם זכתה ברפואה המודרנית לכינוי "הרוצח השקט". בכלכלה זה מזכיר לי את סיפור המיסים והמעשיות. נכון שהמיסים אומנם לא הורגים, אבל מבלי שנרגיש הם רוצחים ברכות את יכולתנו להתקיים.
מלאכת מחשבת של שליחת יד לכיסנו משאירה אותנו בלי אוויר לנשימה, כי עליות המחירים נמשכות בכל תחום. כשכוח הקנייה הריאלי שלנו נשחק, נשאר לנו פחות כסף ללכת לסופר, למלא דלק, לקנות מטרנה לתינוקות או לשלם את הארנונה, החשמל והמים.
הקונץ פטנט שבו הורגים אותנו ברכות קורה כי מעשית - עליית המיסים כבר נמצאת בצנרת בזכות הגזירות שנחתו עלינו בתחילת 2025 ויהיו בתוקף גם בשנה הבאה.
המכה הרצינית היא הקונץ פטנט של הקפאת עדכוני ההצמדה למדד ב-2%-3% בהיקף של כ-5 מיליארד שקל. מדובר בעיקר בהקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה, נקודות הזיכוי ממס בשווי של 242 שקל בחודש לנקודה וקצבאות ביטוח לאומי.
אבל כדי שנשכח מכל זה, שר האוצר מנסה לערבב אותנו עם נקודות זיכוי לחיילי מילואים והרחבת מדרגות המס לשכירים שמרוויחים 16 אלף שקל ומעלה.
צעד פופוליסטי במיוחד הוא הכפלת תקרת הפטור ממע"מ על קניות באתרים בחו"ל ל-150 דולר בעלות תקציבית של כמיליארד שקל. מדובר בפגיעה לא פרופורציונלית בעסקים. כל הכבוד לך, סמוטריץ', על שאתה מעודד את הכלכלה הסינית על חשבון המסחר המקומי.
איך אפשר בכלל לדון בתקציב חלטורה המוגש בהיעדר ממונה על התקציבים, שתפקידו לרכז את האירוע עם כל ניסיונו העשיר. אבל כבר נאמר שההצגה בתיאטרון האבסורד של ממשלת נתניהו חייבת להימשך.
במקום הורדת מיסים נקבל את המשך עלייתם. הסיכוי היחיד להקפאת המצב הוא הפחד של נתניהו מבחירות: לכן, או שלא יהיה תקציב עם גזירות (והבחירות יוקדמו) - או שיהיה תקציב עם שפע של גזרים.
בורסת השמועות
בעיתוי מקרי ניקז לתוכו שבוע המסחר בבורסה ארבעה אירועים כלכליים חשובים. נלך מן הקל אל הכבד. הראשון היה שטף של ועידות כלכליות שנערכו שעמדו בסימן המצב הכלכלי והתחזיות לעתיד.
השבוע נפתח בוועידת גלובס בעלת המוניטין הארוך, נמשך בוועידה השנתית של איגוד לשכות המסחר והסתיים אתמול בכנס איגוד החברות הציבוריות בבניין הבורסה בתל אביב. לא השתתפתי בכולם, אבל הרוח הכללית באלו שבהם השתתפתי הייתה של אופטימיות כלכלית, אך לא פוליטית.
האירוע הכלכלי השני, שיסתיים בראשון הקרוב, נוגע למועד האחרון לפרסום הדוחות לרבעון השלישי של 2025 (יולי-ספטמבר). מהדוחות שפורסמו עד כה, ובראשם הבנקים, ענף הביטוח וחברות תעשייה מובילות כמו טבע, התוצאות (במיוחד של הבנקים וחברות הביטוח) עלו בהרבה על הציפיות. ענף הביטוח הפתיע בתוצאות מדהימות עם שורת רווח העולה אפילו על זו של בנקים כמו הבנק הבינלאומי.
בסוגריים אעיר כאן ש"הריכוזיות" הנטענת כלפי הבנקאות נדדה מזמן לענף הביטוח. זה לא מפריע לפוליטיקאים להמשיך לרכז את חיצי הביקורת כלפי הבנקאות.
הבנקים מצידם נהנו הרבעון מרווחים חד-פעמיים הנובעים מגידול באשראי ומירידה בהפרשות חשבונאיות שהורידו בעבר את הרווח, כמו בבנק הפועלים.
המרווחים הפיננסיים מתחילים להישחק בגלל צמצום המרווח הפיננסי שבין ריבית הזכות לריבית החובה בעקבות הורדת הריבית השבוע. ויש גם סיבה חשבונאית של הפרשי המדד, שהגדילו הרבעון את הכנסותיהם ב-1.7 מיליארד שקל.
ולא שכחנו את הפיל שבחדר ששמו מיסוי הבנקים. מסתמן שנתניהו וסמוטריץ' לא יעמדו בפיתוי וימסו אותם ב-2026 בלפחות מיליארד שקל נוספים. הבנקים עלולים להוות את הסמן השלילי לצפוי בחברות בורסאיות נוספות, וזה ישפיע כמובן על שערי מניותיהם.
האירוע הכלכלי השלישי עומד בסימן הסיכום ביום א' הקרוב של ביצועי הבורסה ואפיקי החיסכון בנובמבר. גם החודש יהיו תשואות חיוביות, ואת התשובה לשאלה בכמה בדיוק נדע בסוף יום המסחר בראשון. שאלת מיליון הדולר היא אם מחירי המניות ואפיקי החיסכון ימשיכו בדהרה צפונה גם בדצמבר.
האירוע החשוב ביותר שבחרתי להשאירו לסוף הוא הורדת הריבית ב-0.25%. רבים חיכו למהלך, בהנחה שיסייע סוף-סוף להנעת גלגלי המשק וגם להקלה בנטל האוברדרפט והמשכנתאות.
2025 הייתה אחת השנים המצוינות בבורסה למרות המלחמות, יוקר המחיה וחדלות הפירעון של ממשלת אחיתופל. אפיקי ההשקעה הסולידיים, ובהם קופות וקרנות ההשתלמות, הניבו בעשרת החודשים הראשונים של 2025 תשואות מדהימות של 12.8% בממוצע.
אם נוסיף את תשואות נובמבר, אז כבר נשקיף מלמעלה עם תשואות של 13%. ואני כבר לא מזכיר את תשואות אפיקי ההשקעה המתמחים במניות שחצו את ה-20%.
הסימנים המעידים מראים שאנחנו כבר מגרדים את השיא, אלא אם אנשי המודיעין הפיננסיים יבחרו להתעלם מכך. מכפילי הרווח (מחושבים לפי מחירי המניות המחולקים ברווחים) הממוצעים בבורסה - כבר הגיעו למספר מדהים של 40.
מניה כמו אנבידיה נסחרת לפי שווי שוק דמיוני של 5 טריליון דולר. אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים בישראל העריך בפניי שממש לנגד עינינו נכתבים מחדש חוקי ההשקעות בבורסה. כל זה לא מונע מאנליסטים להעז ולהעריך שגם 2026 תהיה חיובית.
אלא שבעלי השליטה בוחרים בגישה הזהירה וששים להיפטר לפחות מחלק מאחזקותיהם. אלה לא רק קרנות השקעה כמו פימי פורטיסימו או אחרות שמממשות כחלק ממדיניות ההשקעה השוטפת.
צדיק, פורר והמבורגר הם אנשים חכמים עם עשרות שנות ניסיון בעולם ההשקעות ובמערכת הפיננסית. הם עשו את הכסף בעשר אצבעות, וכבר הוכיחו את עצמם.
אני סומך על שיקול דעתם ותובנותיהם המקצועיות הרבה יותר מהאופטימיים שבין המשקיעים. אני גם סומך על שיקול דעתם של בעלי חברות פרטיות המבינים שברמת המחירים הנוכחית, יש מקום לשקול בחיוב הנפקת מניות ראשונה בבורסה (IPO). יש לקוות שגם חתמי ההנפקות יודעים היטב לעשות את החשבון.
אז נכון שיש קונים עם כיסים עמוקים של מיליארדי שקלים, שאחד מהבולטים שבהם הוא חברת כלל ביטוח. אלה נהנים מכמות בלתי נדלית של מזומנים, אבל צריכים גם אופטימיות בלתי נדלית ביחס למצב המשק.
אני מהסבורים כי במצב הנוכחי גם אלה ששומעים את פעמי המשיח חייבים לנקוט משנה זהירות. לא ייתכן שגופי חיסכון סולידיים לחלוטין יניבו בתוך שנה תשואות המתקרבות ל-15% במונחים שנתיים - הגבוהות פי חמישה ממה שמשלמים הבנקים על פיקדונות.
לפי חוקי ההשקעות שלימדו אותי בפקולטה למנהל עסקים בתל אביב, ובטח על רקע המצב הביטחוני, אין סיבה, ברמת המחירים הנוכחית והרווחיות הצפויה, לגידול ברמת הסיכון.
ההערכות האופטימיות שנשמעו השבוע בכנסים, ושעוד ייכתבו בתחזיות הכלכליות שיפורסמו בימים הקרובים, מסוכנות וממכרות כמו בושם טוב - נעים מאוד להריח, אך מסוכן לשתות.
התרעות פיקוד העורף