הבחירה הזאת איננה מקרית. מבצעים אגרסיביים אינם מנוע רווח, אלא להפך. הם פוגעים בשורה התחתונה, מייצרים אינפלציית מבצעים שאינה מתאימה לכלכלה שמתייקרת, ואינם תורמים לבניית אסטרטגיה ארוכת טווח. העובדה שהמכירות עלו אבל הרווחיות עלתה יחד איתן מוכיחה כי הרשת לא רדפה אחרי קמפיינים זמניים, אלא מנהלת צמיחה אמיתית ויציבה.
למעשה, אפשר לומר כי רמי לוי נזהר מלהשתמש בכלי המבצעים הגדולים דווקא משום שהוא מבין שזו איננה הדרך לשמר רווחיות בתקופה שבה התחרות עולה, עלויות התפעול כבדות יותר ויצרנים אינם מעניקים הנחות כמו בעבר.
דווקא בגלל ההבדלים האלה מעניין לגלות שבעשור האחרון נוצרה התקרבות בין שני המודלים. שופרסל ירדה לעמדות דיסקאונט כדי להתמודד מול התחרות, ורמי לוי החל להרחיב את סל הפעילות שלו ולחזק אזורים שבדרך כלל מזוהים עם רשתות גדולות. הוא השקיע במערכות ניהול מלאי, עבר לשילוט דיגיטלי, פיתח מותג פרטי משמעותי יותר, נכנס לעולם הפארם והעמיק את שליטתו בייבוא ישיר.
זהו צעד שמעיד על שינוי. רשת שמבקשת להמשיך לצמוח אינה יכולה להסתמך רק על מחיר. העולם הקמעונאי משתנה והצרכן של 2025 מבקש ערך רחב יותר, נוחות, חוויית קנייה, זמינות גבוהה, ניהול מדף מדויק, ושילוב בין מחיר נמוך לבין איכות. מהלך זה משקף היטב את מחקרים שבצענו בשנים האחרונות בנוגע לצרכנות מודרנית, שמראה כי התנהגות הצרכן משתנה לצד הכלים הפסיכולוגיים שמכתיבים את ההחלטות שלו.
ייתכן שזהו סימן לשינוי בתפיסת הדיסקאונט. כדי לשמור על יציבות ועל רווחיות רשת צריכה לייצר סל פתרונות רחב יותר. המשמעות לציבור היא שהמחיר עדיין חשוב אבל הוא כבר לא הפרמטר היחיד. לא רק כמה עולה הסל, אלא איך נראה הסל, מי היצרנים, מה הרכב המותג הפרטי, מה מצב המדף, איך נראית החנות ואיך מרגיש הצרכן כשהוא בוחר בין מוצר למוצר. מהלך זה תואם את הממצאים שלך במחקרי התנהגות צרכן, שמראים כי חוויית הקנייה משפיעה בצורה בלתי מודעת על תחושת הערך והמחיר.
קמעונאות הסטוק רגישה במיוחד ליבוא אישי. מוצרי סטוק הם קטנים, זולים וקל להעבירם במשלוחים. המשמעות היא שרשתות סטוק עלולות להיפגע בצורה משמעותית מהרפורמה. למרות זאת, רמי לוי לא חושש. להיפך. הוא רואה בכך הזדמנות אסטרטגית. הכניסה הזו מסמלת רצון לבנות מענה רחב ללקוח הישראלי, לבנות פורמט נוסף שמייצר עניין, סיפוק מהיר וערך צרכני מיידי. זהו יכול להיות גם מהלך הגנתי שמטרתו לא לאפשר למתחרות לחזק את אחיזתן בסגמנט שבו הצרכן מגלה אמפתיה גבוהה לרכישות אימפולסיביות.
כאן מתגלה פער תרבותי כלכלי מובהק. בניתוחים כלכליים שביצעתי לאורך השנה, עלה שוב ושוב הפער בין מחירי חומרי גלם בעולם לבין המחיר בישראל. חיטה ירדה בעולם בעשרות אחוזים, סוכר זול יותר, קקאו התייקר אך מנגנוני השוק המקומיים אינם משקפים זאת בצורה ליניארית. רשתות רבות שומרות על רווחיות באמצעות משחק בשערי מטבע.
הפתרון של רמי לוי נעוץ בשילוב בין שליטה בשרשרת הערך לבין הרחבת היבוא הישיר. ככל שפחות גורמים נמצאים בדרך מהיצרן ועד המדף, כך הסיכון שמטבע חוץ ינגוס ברווחיות קטן. זה מעניק לרשת יתרון תחרותי שעלול להפוך משמעותי יותר בשנים הקרובות.
זו תזוזה שמלמדת על ענף שמתחיל להגדיר מחדש את עצמו. המחיר נשאר חשוב, אבל לא לבדו. הצרכן הישראלי מצפה לערך רחב יותר. רמי לוי, ברבעון הזה, מסמן שהוא מבין זאת ומשלבים בין עולם הדיסקאונט המסורתי לבין עולם קמעונאי מתקדם שמתפתח במהירות