לפי דיני מס הכנסה אפשר לקזז הפסד עסקי מול הכנסה שנחשבת יגיעה אישית כמו משכורת או מילואים. חוק הביטוח הלאומי לא מאפשר את זה. התוצאה היא שעצמאים שהוציאו אלפי שקלים מכיסם כדי שהעסק ישרוד את היעדרותם לא יכולים לקזז את ההפסדים הללו מול הכנסות המילואים. עזרא מספר למשל על בעל מסעדה שנקרא לשירות ממושך ונאלץ לממן מנהלת ועובד כדי שהמקום לא ייסגר. בשל ירידת הביקוש בתקופת המלחמה העסק הפסיד כסף רב, אך הביטוח הלאומי לא אפשר לו לקזז את ההפסדים מול דמי המילואים שקיבל.
לצד העיוותים הללו הוחלט בנובמבר 2023 לעדכן את התגמול המינימלי למילואימניקים ולהעלות אותו לכשלוש מאות שקלים ליום במקום כ215 שקלים. ההעלאה נקבעה בתחילה עד סוף 2024 והוארכה עד סוף 2025. הצעד יצר התאמה מאוחרת אך חשובה לשכר המינימום במשק שהיה גבוה בהרבה מהתגמול הישן.
לדברי עזרא, כדי להימנע מקבלת תגמולים נמוכים חשוב לשלם מקדמות חודשיות בהתאם להכנסה האמיתית, ואפילו מעט מעליה. "מי שלא משלם מקדמות מספקות עלול לגלות שתגמול המילואים שלו נמוך בהרבה ממה שמגיע לו. אם שילמתם יותר מדי, תקבלו החזר אחרי השומה. אבל אם שילמתם פחות מדי, אי אפשר לתקן את החישוב לאחור".
בשורה התחתונה, המציאות שנחשפה בשנה האחרונה הבליטה כשלים עמוקים באופן שבו המדינה רואה עצמאים במילואים. תשלום כפול, חוסר אפשרות לקזז הפסדים ובלבול סביב אופן חישוב הזכאות הפכו את ההתמודדות הכלכלית לקשה בהרבה. "הדבר הנכון היה לתקן את החקיקה ולהתאים אותה למציאות החדשה" מסכם עזרא. "מי ששהה מאות ימים במילואים לא צריך להיענש כלכלית על כך".