ח"כים נוספים ונציגי ארגונים ועמותות שהשתתפו בדיון הצטרפו גם הם למקהלה, שדרשה "מציאת תקציב" כדי למנוע את ההתייקרות. וזאת תוך כדי שהם מתעלמים לחלוטין מהעובדה שהתקציב הנוסף המדובר הוא כספי המיסים שלנו ושסבסוד טיפש לא ישנה דבר במבנה העלויות של התחבורה הציבורית.
הבעיה בכך שכל עוד המדינה בוחרת לספוג את העלאת המחירים באמצעות תקציב נוסף בלבד, ללא שיפור היעילות, פתיחה לתחרות או התאמת השירות לביקוש, הרי שהציבור ימשיך לממן סבסוד גבוה שהולך ותופח מדי שנה. המשמעות היא שהבעיה נדחית אך לא נפתרת, והפער בין העלות האמיתית של הפעלת תחבורה ציבורית לבין מחיר הכרטיס רק יגדל – והפער הזה מתישהו יתפוצץ לנו בפרצוף. אם לא ביוני בדמות עלייה של 20%, אז בינואר הבא עם עלייה של 30%, או בזה שאחריו עם 50%.
בסוף הדיון אמר ביטן: "הוועדה לא קיבלה תשובות ברורות לשאלות על משך הדחייה, הסיכום התקציבי ומה צפוי ביוני. אנחנו מבקשים מהשרים לבטל את העלייה של יוני, אחרת ביוני 2026 התעריף יעלה בקרוב ל-20 אחוז, ומבקשים דיווח בנושא תוספות השירות ונקיים דיון מעקב בחודש הבא. הגיע הזמן שהמחיר לא יעלה באופן אוטומטי במיוחד בתחבורה הציבורית, כי ראינו בסקירה שהמחיר גבוה ורמת השירות נמוכה".
התרעות פיקוד העורף