נזכיר כי לאורך שנים החזיקה חברת התעופה הטורקית "טורקיש איירליינס" בסלוטים הטובים, עד שהודיעה סופית כי היא מוותרת עליהם בלחץ ממשלת טורקיה, המבקשת לפגוע בישראל ולהחרים אותה באמצעים כלכליים ועסקיים. מנגד באה חברה הונגרית ומציעה מערך שלם של טיסות לישראל וממנה על בסיס קבוע. אנחנו צריכים לקבל אותה בזרועות פתוחות.
מעבר לפיתוח תחרות בשוק התעופה בישראל, להקמת בסיס האם של החברה ההונגרית יש חשיבות פוליטית אדירה עבור ישראל, דווקא בימים אלה שבהם נדמה כי כל העולם נגדנו. הכרה זו של חברה זרה בישראל, למרות הנידוי והחרמות של גופים בינלאומיים, היא הישג פוליטי עבור ישראל, וטוב עושה השרה מירי רגב המכניסה את "וויז אייר" תחת כנפיה, על כל המשמעויות הפוליטיות של הדבר. מדובר בצעד חשוב לחברה אירופית שמדינת האם שלה היא הונגריה, חברה מלאה במוסדות האיחוד האירופי, שמדינות רבות בו נוטות לבקר את ישראל יותר ויותר ככל שאירועי שואת יהודי אירופה על אדמתם מתרחקת בשנים.
יבואו המקטרגים האימפולסיביים ויטענו כי כניסת החברה ההונגרית תהווה תחרות קשה לשחקניות הישראליות - אל־על, ישראייר וארקיע. שיהיו פערים רגולטוריים לטובת החברה הזרה שזה מקרוב באה, כמו שימוש בצוותי אוויר זרים שמטבע הדברים אינם נקראים למילואים, זמינות גם במצבי חירום כגון מלחמה וחשש לתלות, אפילו חלקית, של ענף התעופה בחברה זרה בעיתות משבר וחירום, עד כדי היעלמות המטוסים והצוותים בזמן מלחמה. ההתנגדות היא מעין "תגובה פבלובית", שכן מי שדוחפת את כניסת "וויז אייר" היא, כאמור, רגב.
המחירים עולים, חד וחלק – ועכשיו, לאחר שנתיים של מצור, הישראלים שבים לטוס לחו"ל בהיקפים גדולים, בקרוב יטוסו עוד יותר באמצעות "וויז אייר", והם מגלים ויגלו עד כמה המחירים באירופה ובארה"ב זולים יותר. היבואנים יצטרכו לחשב מסלול מחדש: בשנת 2024 נכנסו לישראל 52.8 מיליון חבילות בפטור של ייבוא עד 75 דולר לחבילה, לעומת 16.7 מיליון בשנת 2020. עד נובמבר השנה נכנסו 45 מיליון חבילות בשווי של עד 75 דולר לחבילה, ועוד 5 מיליון בשווי שבין 75 ל־150 דולר, כך מנתוני רשות המיסים. השינוי שסמוטריץ' יכניס יזניק את המספר בעוד עשרות מיליוני חבילות, וטוב שכך.
אגב, העלאת סכום הפטור ממע"מ אינה דרסטית כלל ועיקר. אם נחשב את האינפלציה מאז 2010, עת נקבע הפטור ממע"מ על סכום של 75 דולר לחבילה, ונכניס למשוואה את העלייה ברמת החיים בישראל, נגיע לשווי מעודכן של 135 דולר לחבילה, מתוכם 44% עדכון כוח הקנייה של הדולר בין התקופות, האינפלציה הדולרית. כלומר, ההעלאה ל־150 דולר אינה ממש בבחינת בשורה לישראלים המבקשים להישאר בארץ ישראל ולרכוש במחירי אירופה, אמריקה ואסיה.
ובכלל, נשאל קטגורית מדוע השלטונות מעדיפים לאורך שנים את הטסים והיוצאים לחו"ל, שנהנים מפטור של עד 200 דולר בחנויות ה"דיוטי פרי", לעומת אלה שנשארו ונשארים בישראל - שלא לדבר על השנים האחרונות, שבהן לא היו למילואימניקים, ללוחמים ולמשפחותיהם זמן וכסף לטוס לחו"ל. על סמוטריץ' היה להעלות את סכום הפטור ל־200 דולר לחבילה, כך שגם עניי ערינו יזכו להנחות, ללא כל הכרוך בטיסה.
עכשיו באים המתנגדים ואומרים כי ייפגעו הסוחרים, ולא הוא. מי שייפגע הם היבואנים הגדולים, מחזיקי המותגים שהישראלים מכורים להם - אותם יבואנים שלא שעו לדרישת העם למנוע העלאות מחירים מוגזמות תוך הגדלת רווחיהם. היבואנים פשוט ייאלצו להפחית מחירים ולצמצם את רווחיהם ואת המחיר עבור הסוחרים, שלא אמורים להיפגע - יקנו וירכשו במחיר מופחת מהיבואנים וימכרו בפחות, ובא לישראל גואל.
אי אפשר לבכות על יוקר המחיה, וכאשר מפחיתים את עלות המחירים לאזרחים, למרר בבכי על פגיעה בשחקנים המקומיים. פתאום היבואנים והסוחרים דואגים להיקף הכנסות המדינה ממע"מ? ובכן, היבוא יגביר את תנועת החבילות, שרבות מהן יעלו מעל 150 דולר לחבילה, ושם ייגבה המע"מ כפי שנגבה ב־11 החודשים הראשונים של השנה על חבילות בשווי מעל 75 דולר לחבילה, בהיקף של 333 מיליון שקל. הנה כי כן הישראלים בוכים, וכאשר מגיע השינוי המיוחל - מוחים.
האמת היא שאין הרבה רוכשים, כולם מחכים עוד ועוד כדי לרכוש יותר בזול - טבעי, לא כן? עתה מופיעות תלונות של משקיעים שהימרו בכספם על דירות, המתלוננים כי השקעותיהם מצטמקות. איך יוכלו לבנות על יציאה לפנסיה מהכנסות בגין השכרת הנכסים אם המחיר יורד? לא רק ששילמו לרוב 8% מס רכישה, עתה התקבולים הצפויים מצטמקים, ואילו יוקר המחיה צפוי רק לעלות בשנות הזקנה, בהתחשב בצורכי הפנסיונרים לאורך השנים. מה ישאירו לילדים, דירות בערך יורד?
ובכלל, הכל בגלל הממשלה (שעליה הלינו כי אינה עושה דבר בעניין הדירות), האשמה בירידת ערך הדירות. עובדה, כ־28% מהדירות החדשות שנמכרו בשנה האחרונה סובסדו ב"נכלוליותה" של המדינה לחרדים שלא שירתו בצה"ל. הממשלה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, הגדילה את היצע הקרקעות לבנייה: מהכנת תוכניות ושטחים חדשים לבנייה, דרך פינוי בסיסי צבא ועד לפינוי שדה דב. התוצאה? ירידה במחירי המקרקעין שמושכת את מחירי הדירות החדשות מטה, והן מושכות מטה גם את מחירי הדירות יד שנייה, בייחוד אלה ללא ממ"ד, שחשיבותו עלתה בשנתיים האחרונות. הישראלים בוכים ומייללים, וכאשר השינוי מטה במגמת מחירי הדירות מגיע ובגדול, הם שוב מוחים.
4במשך שנים העדיפו ממשלות ישראל את בעלי ההון על פני האדם העובד, היוזם והיגע, שבדרך כלל אינו מודע לרזי מערכת המיסים בישראל ולעיוותיה. במשך רבע מאה מס רכוש בישראל נקבע על שיעור אפס, כן, 0%. מס בשיעור 1.5% מוטל על קרקע פנויה, למעט קרקע חקלאית שנעשה בה שימוש חקלאי של ממש, כלומר על קרקע עם פוטנציאל לבנייה. שינוי שיעור המס החדש, שעוד יצטרכו לאשר אותו בחוק ההסדרים הצמוד לחוק התקציב לשנת 2026, ייכנס למעשה לתוקף בתחילת חודש ינואר, אם החקיקה תעבור בשלום.
במקביל להטלת מס על ההון, במקרה הזה מקרקעין, ייעשה צדק עם ריווח מדרגות מס הכנסה החל מינואר 2026. כך תגדל הכנסתם של בני המשפחה שלמדו, וכעת עובדים ותורמים למשק (ולרוב גם משרתים במילואים). הכנסתו של מי שמשתכר 20,000 שקל בחודש תגדל בשל ריווח מדרגות מס הכנסה עד 19,000 שקל בחודש ל־20% בשוליים, לעומת 31% כיום. המס השולי יירד ל־20% במקום 31%, ההכנסה נטו תגדל בסכום של 425 שקל לחודש.
במונחי הכנסה נטו, החיסכון החודשי למי שמשתכר 30,000 שקל לחודש יהיה 470 שקל החל מינואר 2026. למי שמשתכר 40,000 לחודש – 600. סכומים אלה, יחד עם הפחתת הריבית, יעזרו למשקי הבית לעמוד בתשלומי המשכנתה הכבדים. הישראלים בעלי המקרקעין בוכים על החזרת מס רכוש, ונקווה כי השכירים אינם מוחים על העלייה בהכנסה נטו מינואר 2026. רוב יושבי ארצנו יהודים, ולכן אך טבעי שהבכי והנהי הם חלק מהתרבות שייבאנו מהגולה. עת לבכות, עת למחות ועת לשנה הרבה יותר טובה לפנינו, היא שנת 2026.
התרעות פיקוד העורף