חזית אחרת, שבה הנגיד בחר דווקא כן להילחם, היא כוונתו של סמוטריץ לכלול הפחתות מסים קבועות בתקציב המתבסס בחלקו על הכנסות חד פעמיות. ירון התייחס להכנסות החריגות ממס רווח הון על מכירת חברת WIZ לגוגל, כעשרה מיליארד שקלים שלא יחזרו בשנים הבאות, והבהיר כי אי אפשר לבסס עליהן מהלכים שיגדילו את הגירעון המבני.
הנגיד התריע כי ריווח מדרגות המס, לצד העלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, מייצרים חור תקציבי משמעותי כבר בשנת 2026. לדבריו, הפחתות המס האלה אינן מתיישבות עם המטרה להחזיר את המשק לנתיב של ירידה ביחס החוב לתוצר. הוא ציין כי על אף שהאוצר מציג תוכנית שמאזנת לכאורה בין הפחתות המס לבין עלייה בגבייה ממס רכוש, לוחות הזמנים אינם תואמים. המס על הקרקעות יתממש בהדרגה, בעוד ההפחתות ייכנסו לתוקף כבר בתחילת השנה.
העובדה שמשרד האוצר ממשיך לקדם את הפחתות המס האלו למרות התנגדות הנגיד, והעובדה שההצעה לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות שאותה הנגיד דווקא שיבח ירדה מהפרק לאחר משא ומתן מול השר חיים כץ, מעידות שגם אם הנגיד היה מתנגד למיסוי על הבנקים התוצאה לא בהכרח הייתה משתנה – אך כעת, כשאפילו הנגיד בחר שלא להתנגד, ניתן כבר להניח שהנושא נעול וחתום.
רק לאחר שהתקציב יאושר בכנסת המס יהפוך לסופי ונדע בכמה כסף בדיוק מדובר ואיך הוא ייגבה, אך בינתיים נזכיר כי הצוות הבין־משרדי שהוקם לבחינת הנושא הציע להטיל מס בשעור של 50% על הרווחים העולים על 50% בהשוואה לממוצע הרווחיות בין השנים 2018־2022.
התרעות פיקוד העורף