עם זאת, היא הזהירה כי לצד היתרונות, קיימים גם סיכונים ברורים. לדבריה, האחריות מחולקת בין הלווים, שצריכים להעריך את יכולת ההחזר שלהם, לבין הבנקים והגופים הפיננסיים, שחייבים לבצע חיתום מקצועי ולהימנע מהלוואות שעלולות להפוך לבעייתיות.
בהמשך התייחסה פלוג לביקורת הציבורית סביב נטילת הלוואות נוספות על ידי בעלי משכנתאות. "לא היית רוצה למנוע מאדם בעל משכנתא לקחת הלוואה לרכב אם יש לו כושר החזר יציב", אמרה. "אם הבנק לא בודק את יכולת ההחזר, הוא לא עושה את עבודתו".
בנוגע למדיניות הריבית, פלוג הביעה אמון מלא בשיקול הדעת של בנק ישראל. "מבחוץ אי אפשר להיכנס לרזולוציות של רבע אחוז או חודש לפה או לשם", אמרה. "וטוב שההחלטות אינן בידיים פוליטיות".
חלק מרכזי בדבריה הוקדש לעליית משקלם של הגופים החוץ בנקאיים בשוק האשראי. פלוג קראה להגברת הפיקוח: "יש מקום להדק את הפיקוח בקרב גופי חוץ בנקאיים, הפיקוח על הבנקים צריך לדאוג להוגנות מול הלקוחות, ולוודא שלא יהיה שיווק אגרסיבי מדי". לדבריה, מאגר נתוני האשראי כבר תרם להוזלת עלויות ההלוואות הודות למידע מדויק יותר, וצעדיו של הרגולטור בכיוון זה נושאים פרי.
בהקשר של מימוש נכסים, פלוג ציינה כי מדובר בתופעה זניחה יחסית. "הבנקים לא בונים על מימוש דירות, זה מאוד נדיר", אמרה. עם זאת, הזהירה מפני תופעת שיווק היתר בקרב גופים חוץ בנקאיים. "יש לעיתים להיטות יתר לשווק הלוואות שלא תואמות את צרכי הלקוחות".
פלוג סיימה בהתייחסות לצורך בחינוך פיננסי רחב בישראל, שלדבריה כמעט אינו קיים כיום במערכת החינוך. "לפני כעשור יזמנו תוכנית לחינוך פיננסי בבתי הספר. זה עבד מצוין, הייתה היענות רחבה, אך בעקבות ביקורת ציבורית התוכנית בוטלה. היום כמעט ואין תוכן כזה". לדבריה, בנטילת אשראי ובהתנהלות כלכלית נכונה, האחריות לא מוטלת רק על הבנקים והרגולטורים אלא גם על הצרכנים עצמם.
התרעות פיקוד העורף