עילת התביעה נוגעת לטענה שהחברות בקבוצת כלל ביטוח הפרו הוראות דין ופגעו בפרטיות לקוחותיהן לאחר שעשו שימוש בנתונים לצורך הקמת מערך שירות לקוחות דיגיטלי. בעקבות כך הן אפשרו למפעילת השירות הדיגיטלי גישה למידע אישי בעל רגישות מיוחדת.
על פי כתב התביעה, השימוש בנתונים נעשה ללא ידיעת הלקוחות וללא קבלת הסכמתם המודעת. התובע מבקש לייצג לקוחות של קבוצת כלל ביטוח שפרטיותם נפגעה לאחר שהמידע האישי הנוגע להם נחשף ונאסף והיה עלול להיות מועבר לגורם שלישי או לחו"ל.
מגישי התביעה הייצוגית העיקריים דורשים פיצוי בגין נזק לא ממוני. עוד הם דורשים להורות לחברות כלל לחדול מהתנהלותן בנושא השימוש במידע ולדאוג ליידוע לקוחות קבוצת כלל ולקבלת הסכמה מפורשת מהם.
בית המשפט מתבקש אף להורות למפעילת השירות הדיגיטלי, שאיתו התקשרה כלל ביטוח, למחוק את המידע שאוחסן אצלה. כמו כן, להנחות את החברות מקבוצת כלל להמציא חשבונות מפורטים על הרווחים שהופקו מהתנהלותן, ולהורות בהתאם שהרווחים יועברו לחברי הקבוצה.
התובע מעריך את הנזק לכל אחד מחברי הקבוצה בהיקף של 1,000 שקל. הנזק הכולל המוערך של כלל חברי הקבוצה במסגרת התביעה הייצוגית עולה על 3 מיליון שקל. יש לציין כי תביעה על שימוש לכאורה במידע על לקוחות ללא הוכחת נזק כספי היא תקדימית.
מגישי התביעה לא טוענים שנגרם להם נזק כספי למעט העובדה שהשימוש במידע נעשה ללא ידיעתם. החברות הנמנות עם קבוצת כלל דיווחו שהן לומדות את התובענה ויגיבו בהתאם לבית המשפט.
ואולם, כדי להימנע מיצירת תקדימים משפטיים, התביעות נסגרות בדרך כלל בהסדרי פשרה שנמוכים משמעותית מסכום התביעה המקורי.