באופן חריג וחסר תקדים: האזהרה החמורה של בנק ישראל נגד חוק הגיוס

בנק ישראל פרסם התייחסות רשמית להצעת חוק הגיוס של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, וקבע כי נוסח החוק לוקה בחסר ואינו צפוי להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס. לפי אומדני הבנק, העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים בן כ-30 היא כ-38 אלף שקל, כאשר 80 אחוז מהסכום נובע מאובדן תפוקה בזמן השירות והיתרה מהפגיעה העתידית בפריון.

הבנק מדגיש כי הרחבת הגיוס של חרדים יכולה להפחית במידה רבה את השימוש הנרחב במילואים ואת העלות המשקית. לפי החישובים שמציג הבנק, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים - תוספת שתיצור כ-20 אלף חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך - עשויה להקטין את העלות הכלכלית המשקית בלפחות 9 מיליארדי שקל בשנה. אם בעקבות הגיוס יעלה שיעור התעסוקה בחברה החרדית, החיסכון יכול להגיע עד 14 מיליארדי שקל בשנה.

הבנק מציין כי בניגוד לעלות הגבוהה של שירות מילואים, העלות הכלכלית של גיוס צעיר חרדי נמוכה מאוד. במקרים רבים הגיוס אינו מחליף השתתפות בשוק העבודה, ולעיתים אף מגביר את התמריץ של צעירים חרדים להשתלב בו. לפי האומדן שהציג הבנק, גיוס צעיר חרדי ל-32 חודשי שירות יכול להביא תועלת משקית של עד 22 אלף שקל לחודש שירות בממוצע, אם שיעור התעסוקה שלו לאחר מכן יידמה לשיעור בקרב יהודים שאינם חרדים.

בנק ישראל מצביע על שתי בעיות מרכזיות בנוסח החוק שנדון בוועדת החוץ והביטחון: יעד הגיוס המינימלי נמוך ואינו תואם את צורכי צה"ל, והתמריצים הכלכליים לגיוס הם בעלי אפקטיביות נמוכה. כך למשל, היעד לתקופה הראשונה עומד על 8,160 חרדים, ובמונחים שנתיים - לאחר חישוב שירות אזרחי-ביטחוני - מדובר בכ-4,900 איש בלבד. מנגד, כבר מאז יולי 2024 התגייסו כ-3,000 צעירים חרדים, ולכן החוק דורש גידול מוגבל שאינו מספק את צורכי הצבא.

הבנק מדגיש כי היעדים בחוק של ביסמוט אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים או לגיל המתגייסים, מה שעלול להביא לכך שחלק גדול מהמתגייסים לא יופנה לתפקידי לוחמה שבהם המחסור הוא הגבוה ביותר, וכך הפחתת השימוש במילואים תהיה מצומצמת.

גם הסנקציות שנקבעו בחוק מוגדרות בבנק ככאלו שהאפקטיביות שלהן נמוכה, במיוחד עד המחצית השנייה של 2027. בין הסנקציות: מניעת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23, הגבלות שאינן בעלות זיקה חזקה לאוכלוסייה החרדית. ביטול זכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת אינן רלוונטיות למי שאינו רשאי לעבוד או ללמוד. גם לאחר מכן הסנקציות ניתנות לעקיפה באמצעות המתנה לגיל הפטור, ועבור חלק גדול מהמשפחות הן חלקיות בלבד.

לסיכום קובע בנק ישראל כי במתכונת הנוכחית, החוק צפוי שלא להביא להגדלת הגיוס ולכן גם לא להפחתת הנטל הכלכלי והביטחוני. הבנק קורא לתקן את הנוסח כך שיענה על צורכי הצבא, ולקבוע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים שיאפשרו גיוס משמעותי של צעירים חרדים.