מילא אני. נניח שלא מיהרתי ולא הפריע לי לעשות כל פעם את החצי שעה סיבוב הזה, אבל אני בטוח שהיו שם, בשיירה שהשתרכה מאחוריי במהלך שיטוטיי בחניון, גם אנשים שאיחרו לתור חשוב. אני בטוח שגם היו שם כאלה שהיו קצרים בזמן ושהביקור שלהם אצל האח או הדודה התקצר משמעותית בעקבות חיפוש החניה. וגם אנשים שאיחרו לפגישות חשובות בעבודה בגלל העיכוב, וכן הלאה וכן הלאה. המשותף לכולם הוא שהם היו מוכנים לשלם עוד 5 או 10 או 15 שקלים, או סכום אחר כלשהו, כדי לדעת מראש שהם ימצאו חניה בקלות ולא יצטרכו לעשות את כל החיפוש המייגע הזה.
מצד שני, אני בטוח שגם בין מי שכבר חנו שם לפנינו היו לא מעט אנשים שאם המחיר לחניה היה גבוה יותר מראש באותם 5 או 10 או 15 שקלים, או כל סכום אחר, הם היו מוכנים לוותר על החניה שלהם ופשוט לא להגיע עם רכב לבית החולים מראש. כי במחיר החדש של החניה, כבר היה יוצא להם יותר משתלם להשתרך באוטובוסים או אפילו לקחת מונית. יכול להיות שאפילו אני, שהגעתי במיוחד מירושלים והייתי נדרש להחליף ארבעה אוטובוסים, הייתי מחליט שמעל סכום מסוים, אני מעדיף תחבורה ציבורית ולא לשלם על חניה.
אל תבינו אותי לא נכון: אני ממש מעדיף לא להחליף ארבעה אוטובוסים ולא לשלם 2,000 שקל על חניה. אבל כדי להוריד מחיר לא מספיק להחליט שרירותית שהוא יהיה נמוך, כי כך נוצרים עיוותים – תורים של חצי שעה (ולפעמים יותר) בתוך החניה במקרה שלנו. המחיר של החניה, או של כל מוצר אחר, לא יכול להיקבע באופן שרירותי - אין משהו קדוש בחניה יומית שמחירה 30 שקל – הוא חייב להיות המספר שמשווה בין הביקוש להיצע.
במקרה שלנו, בין ההיצע של מקומות חניה לביקוש של נהגים לחנות. ואם בשיבא, או בכל מקום אחר, באמת רוצים להוריד אותו, הם חייבים להגדיל את היצע מקומות החניה, או להקטין את הביקוש למקומות חניה (זה אומנם לא בשליטתם, אבל כניסה של אובר למשל בהכרח תוריד את הביקוש לחניה בכלל, ומן הסתם גם בשיבא). אין דרך אחרת.
תודה, לזימי
למה "מפתיע", במירכאות? כי זה היה הדבר האחרון חוץ ממפתיע, כולם ראו את זה בא. טוב, כולם חוץ מלזימי, מתברר, אם כי צריך להיות הוגנים ולהגיד שיש עוד כמה כוכבים בבית הנבחרים שלנו שחולקים איתה את ה"כבוד" המפוקפק של להיות חתומים על חוק שהעלה עוד קצת את יוקר המחיה.
לקפיצה הזו יש מספר סיבות: גם כי כל שינוי כזה הוא הזדמנות להקפצת מחירים כללית, כמו שראינו בהעלאת המע"מ, וגם כי לשינוי הזה יש עלויות. גבייה לפי דקות היא יותר מסובכת, פיננסית וטכנולוגית, ומישהו צריך לממן את החלפת המערכות האלו. והמישהו הזה יהיה, הפלא ופלא, אנחנו - לא נעמה לזימי. אבל האמת היא ששתי הסיבות האלו הן בשוליים יחסית, והסיבה האמיתית היא שמודל התמחור השתנה. שינוי שבכלל לא היה מפתיע, שהרי זו הייתה המטרה המוצהרת של לזימי, אלא שכנראה מישהו שם לא חשב על זה עד הסוף.
בואו נפרק את זה. נקודת המוצא של לזימי הייתה שבעלי החניונים עושים קופה על הגב של מי שלא חונה שעה שלמה, כי הוא משלם מחיר מלא - אבל משתמש רק בחלק. אבל, גם אם נניח שזה היה המצב בהתחלה, מתישהו היה בא בעל חניון שאשכרה מסכן את הכסף שלו על האירוע ולא רק יושב במבנה גדול בירושלים ומקבל משכורת מהמדינה, ואומר: "אני מוכן לחתוך קצת מהבוננזה שלי על מי שחונה רק חצי שעה, ולהוריד מחירים למי שחונה שעה שלמה, כדי שיבואו אליי ולא לחניון ממול". הגיוני. אבל אז גם החניון ממול היה חותך מהבוננזה שלו, וכן הלאה וכן הלאה, עד שהיא פשוט הייתה נעלמת לחלוטין והופכת כולה לסבסוד עבור מי שחונה שעה.
ניקח דוגמה עם מספרים: נניח שעלות ריאלית של שעת חניה היא 40 שקלים לשעה, ושזה סכום שמכסה לבעל החניון את עלויות ההקמה, התחזוקה, העלות האלטרנטיבית של ההון וכו'. הוא יכול לדרוש 40 שקלים, ואז אם יש שני רכבים שחנו כל אחד רק חצי שעה על אותה משבצת אבל שילמו מחיר מלא, הוא הרוויח 40. אבל אז לחניון מולו, עם אותו מבנה עלויות, ישתלם להציע את החניה ב-30, ולגנוב את הלקוחות. שני הרכבים שחנו כל אחד חצי שעה ישלמו יחד 60, כלומר רווח של 20, שעם עשרה שקלים מתוכם הוא יפצה על הרכב שחנה שעה שלמה ושילם רק 30 במקום 40 בחניון המתחרה, ועשרה יישארו לו כרווח - וכן הלאה וכן הלאה.
אפשר כמובן להגיד שזה אולי מודל יפה, אבל שבמציאות השוק הזה לא תמיד באמת תחרותי, בטח לא בבתי חולים כמו בדוגמה שהבאתי. אבל זו בדיוק הנקודה – אם השוק לא מספיק תחרותי, אז זו הבעיה וזה מה שלזימי צריכה לפתור. לא להתערב באופן מלאכותי במודל התמחור. היה צריך להוריד רגולציה, לא להוסיף אותה.
בשורה התחתונה, לפני החוק של לזימי בעל החניון יכול היה להרשות לעצמו להפסיד קצת על מי שנשאר שעה שלמה - כל עוד הוא נשאר מורווח על החונה הממוצע, הוא היה בסדר. המשמעות היא שמי ש"עשק" כל הזמן הזה את הנהגים שחנו 27 או 34 דקות לא היו בעלי החניונים, אלא הנהגים שחנו ממש לידם ומימשו את כל השעה. ברגע שלזימי חייבה את בעל החניון להוריד מחיר למי שחונה רק חצי שעה, הוא היה חייב להעלות מחיר למי שנשאר כל השעה. לא כדי להרוויח יותר או בקטע חזירי, פשוט כדי לשמור על אותה רמת הכנסה. עניין של ממוצעים. אז ברכותיי, לזימי, ניצחת. אבל עוד ניצחון כזה ואבדנו.
התרעות פיקוד העורף