המספרים שהוא מציג ממחישים היטב עד כמה השינוי מהיר. במחצית הראשונה של 2025 פוטרו יותר מ־22 אלף עובדי הייטק ברחבי העולם, כולל מאות בישראל. תפקידי פיתוח בסיסיים, QA, תמיכה ושירות – כולם נפגעו.
צ'מסי מצביע על נתוני מקינזי שלפיהם 64 אחוז מהחברות הגדולות בעולם הרחיבו השנה את תקציבי הגיוס לתפקידי AI ו־Data, בעיצומו של גל צמצומים. "זו לא מהפכה שבה קודם צומחים ואז מתייצבים", הוא מדגיש. "במהפכת ה־AI קודם מוחקים תפקידים שלמים ורק אחר כך יוצרים חדשים". מתוך הכאוס הזה נולד, לדבריו, תפקיד חדש: המהנדס ההיברידי.
"המהנדס ההיברידי לא רק משתמש בכלי AI", הוא מסביר. "הוא עובד עם מודלים מורכבים, מנהל תשתיות חכמות ויודע לקחת את האינטואיציה האנושית שלו ולהלביש אותה על המערכת. זו מיומנות אחרת לגמרי".
כבר היום אפשר לראות תפקידים כמו Prompt Engineer, Chief AI Officer ו־AI Compliance Specialist, וזו רק ההתחלה. גרטנר, אחת מחברות המחקר והייעוץ הטכנולוגי המשפיעות בעולם, מעריכה כי עד 2027 כ־80 אחוז מהמהנדסים יצטרכו לעבור הכשרה מחדש.
צ'מסי מאמין כי דווקא ישראל יכולה להוביל את המהפכה הזו. לדבריו, האקוסיסטם המקומי – גמיש, מהיר ומבוסס על צוותים קטנים – מתאים במיוחד לעולם שבו AI מוטמע בקצב מסחרר. "דווקא אחרי שנתיים של משברים וחוסר יציבות, יש לישראל הזדמנות להמציא מחדש את היתרון היחסי שלה", הוא אומר. "אבל זה דורש הכשרה, עדכון תוכניות לימוד ורגולציה חכמה".
ובסוף, המסר שלו למהנדסים הוא אולי המפתיע ביותר. "בינה מלאכותית לא תחליף אתכם", הוא אומר בחיוך, "היא רק תמחק את הגרסה הישנה שלכם". מי שילמד לעבוד לצידה, לדבריו, לא רק יישאר רלוונטי, אלא יהיה חלק מהתפקידים המרכזיים של העשור הבא. "אנחנו לא במהפכת פיטורים", הוא מסכם, "אלא במהפכת המקצועות. מי שיבין את זה בזמן, ירוויח".
התרעות פיקוד העורף