הדיון נפתח בשאלה האם הירידה לכאורה במחירי הדירות היא אמיתית או רק "ירידה לצורך עלייה". מנדובסקי קבע כי "ירידה לצורך עלייה זה נתון סטטיסטי שאי אפשר להתווכח איתו". הוא העריך כי "כנראה שבעוד 20 שנים, הירידה התבררה כזמנית, כקצרה וכהזדמנות לקנות. כנראה שבעוד 20 שנים המחירים יהיו גבוהים יותר מהיום, זה די בוודאות".
הוא התייחס למדיניות בנק ישראל בסוגיית הריבית, והסביר: "המדיניות של בנק ישראל להתקמצן עם הורדת ריבית בנק ישראל, היא מדיניות טובה". הוא הבהיר כי המטרה העיקרית של הבנק המרכזי שונה ממה שרבים חושבים: "למרות שיש שיש הרבה צעקות ופוליטיקה מסביב, בסופו של דבר בנק ישראל, המטרה שלו, כמה שזה נשמע מוזר, זה לא להקל עלינו האזרחים ולעשות לנו את המשכנתא זולה יותר".
המטרה האמיתית, לדבריו, היא לשמור על ערך הכסף: "המטרה של בנק ישראל שתהיה מדיניות מוניטרית, שהכסף שלנו, שהערך שלו לא יילך לאיבוד. כי אנחנו עובדים קשה וזה יהיה עצוב אם בחודש הבא הוא לא יהיה שווה את אותו הסכום שהיה שווה בחודש שעבר".
אינפלציה? "טוב לאזרחים ופחות טוב למדינה"
הוא ניתח את הדינמיקה בין המדינה לאזרח: "זה משהו שפחות קל לשדר אותו בתקשורת. יש מס שכולנו מכירים - מס הכנסה, ביטוח לאומי וכו', אבל יש גם מס שקט שנקרא אינפלציה. ברגע שהמדינה שוחקת את ערך הכסף, היא תורמת לעצמה, כי לנו יש פחות כסף ולה (למדינה) יש פחות חוב". עוד הדגיש כי אינפלציה גבוהה "טוב למדינה ולא טוב לאזרחים", ואילו אינפלציה נמוכה (כמו שקורה כרגע) "זה טוב לאזרחים ופחות טוב למדינה שיש לה חוב".
לסיום, הציע מבט אופטימי על המצב הכלכלי בישראל בהשוואה עולמית: "האזרחים צריכים לפעמים להגיד תודה על הצרות שאין לנו. העובדה שהיינו בסביבה אינפלציונית עולמית ופה בישראל אנחנו במצב טוב מאוד בעניין הזה - אנחנו מרוויחים כסף וערך הכסף נשמר".