העלייה צפויה בעיקר בזכות יצוא השירותים, שממשיך להתרחב בקצב מהיר ומהווה כיום יותר ממחצית מהיצוא הישראלי. לפי הערכות, יצוא השירותים יגדל השנה בכ־9 אחוזים ויגיע ל־101 מיליארד דולר, לעומת 92.7 מיליארד דולר ב־2024. עיקר הצמיחה מגיע מענפי ההייטק, ובהם תוכנה, מחקר ופיתוח ושירותים דיגיטליים, שממשיכים להוות בסיס מרכזי ליציבות הכלכלית בישראל גם בתקופות של האטה בשווקים אחרים.
מנגד, יצוא הסחורות, המהווה כ־48 אחוז מסך היצוא, עדיין מתקשה להתאושש וצפוי לרדת בכ־5 אחוזים לרמה של 57 מיליארד דולר. הירידה קשורה להיחלשות הביקושים בשווקי יעד מרכזיים. לצד עלייה ביצוא לשווקי אסיה, שם נרשם גידול של כ־3.5 אחוזים, נמשכת ירידה ביצוא לאיחוד האירופי בשיעור של כ־11 אחוזים, ירידה של 6 אחוזים ביצוא לסין וירידה של כ־4 אחוזים לשוק האמריקאי.
"עם כניסתי לתפקיד שמתי את הגדלת היצוא בראש סדר העדיפויות, והצבתי יעד אסטרטגי ברור - הובלת ישראל לטריליון דולר יצוא בתוך 20 שנה" אמר ברקת בכנס. "כבר במהלך המלחמה נערכנו ליום שאחרי, והיום אנו מתחילים לראות את התוצאות בשטח ולקצור את הפירות".
לפי משרד הכלכלה, ההתאוששות ביצוא השירותים והיציבות היחסית בענפי הייצוא המתקדמים נובעות בין היתר מפעילות מוגברת של מערך הנספחים הכלכליים והסיוע לחברות הפועלות בשווקים בינלאומיים.
במשרד הכלכלה מציינים כי הרחבת היצוא לשווקים חדשים ואיתור מקורות צמיחה נוספים צפויים להמשיך בשנים הקרובות, כחלק ממאמץ ממושך לצמצם את התלות בשווקים מסורתיים ולחזק את החוסן הכלכלי של המשק.
התרעות פיקוד העורף