גם בין דפי העיתון הזה נכתבו עליהם לא מעט, ולהרחבת הפטור ממע"מ של סמוטריץ’ אפילו הקדשתי טור שלם. הפעם אני רוצה לשים את השאלות המהותיות בצד ולעסוק בשאלה טכנית פשוטה - האם המהלכים האלה באמת יורידו את יוקר המחיה? ואם כן, בכמה?
וזה, תסכימו איתי, כבר נשמע לא רע בכלל. למה רק נשמע? אנחנו מקדימים את המאוחר. בואו קודם נפרק את זה צעד צעד, ונסביר איך הגענו למספרים האלו.
זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מסביר כי המהלך של העלאת הפטור ממע"מ, על יבוא אישי מ-75 ל-150 דולר, משפיע בעיקר על מוצרי אופנה, אביזרים ופריטים קטנים שרוכשים באינטרנט. סך משקל הסעיפים במדד המחירים שיכולים להיות מושפעים ממנו עומד על כ-6%, שכמעט חצי מהם הם הלבשה והנעלה.
כתוצאה מהגדלת הפטור, לאור התנהגות היסטורית, הוא מעריך שתתרחש ירידה נוספת של כ-2% במחירי המוצרים שאפשר להזמין מחו"ל. ולכן, אם נכפיל 0.06% ב-0.02%, נקבל ירידה של המדד ב-0.012% רק בעקבות המהלך הזה.
המהלך השני הוא התערבות רגולטורית שמטרתה להוזיל את ביטוח הרכב. כבר בשנה האחרונה ירידת מחירי הביטוח השילה כ-0.13% מהמדד, אבל מאז אוקטובר 2021 ביטוח הרכב דווקא הוסיף למדד כ-0.35% במצטבר.
לא כל ההעלאה הזו תימחק - שכן כלי הרכב עצמם התייקרו ומחירי הביטוח צריכים לשקף זאת - אבל זבז’ינסקי מעריך שההוראה החדשה עשויה לגרור ירידה נוספת של כ-0.05% עד 0.1% מהמדד בשנה הקרובה.
המהלך השלישי, הקמת בסיס קבוע של "וויז אייר", עדיין לא הבשיל, אבל אם הוא אכן ייצא לפועל, הוא עשוי להביא להוזלה נוספת של מחירי הטיסות, שהפכו לאחד הסעיפים התנודתיים ביותר במדד.
אם כי, זבז’ינסקי מסייג, יש לקחת בחשבון שאפילו בהינתן המלחמה מחירי הטיסות בישראל עלו בשש השנים האחרונות פחות מאשר באירופה - כ-50% בישראל, לעומת כ-55% בצרפת, כ-75% בגרמניה וכ-85% בבריטניה.
"בשורה התחתונה", הוא מסכם, "המהלכים האחרונים להוזלת המחירים עשויים להוריד אינפלציה בשנה הקרובה ב-0.1%-0.2% אם יתממשו, ולכן הורדנו את התחזית האינפלציה ל-12 חודשים הבאים ב-0.1% ל-1.9%".
עד כאן פינת הבשורות הטובות. עכשיו בואו ניקח צעד אחורה ונסתכל ספציפית על הרחבת הפטור ממע"מ. ירידת האינפלציה היא אכן בשורה משמחת, כמובן כל עוד נשארים בתוך יעד האינפלציה ולא נופלים לדפלציה.
היא משפיעה על המשכנתה, מאפשרת לנגיד להוריד ריבית, מקטינה את החזרי ההלוואות ואת הארנונה, ועוד דברים משמחים מעין אלו. אבל יש משהו אחד שמדד המחירים לצרכן מפספס - מיסים. וכמו שאתם יודעים, במדינת ישראל יש הרבה כאלה.
בואו ניקח רגע דוגמת קיצון: נניח שהמשלה מחליטה לקנות את כל רשתות הסופרמרקט בארץ ולהתחיל לחלק חינם מוצרי מזון וטואלטיקה לכל האזרחים. נהדר, רק שבשביל לממן את האופרציה החדשה היא מעלה את מס הכנסה ל-90%.
ברור לכולנו שהמדד ירד דרסטית כתגובה למהלך - שהרי מחירי המזון והטואלטיקה ירדו לאפס - אבל הנטו בסוף החודש, שנכנס לחשבון הבנק שלנו, יקטן אפילו יותר.
גם כי הממשלה כנראה לא תהיה מאוד יעילה בניהול סופרמרקט, וגם כי אנחנו, האזרחים, נוטים להפוך הרבה יותר בזבזנים כשמוצר כלשהו הופך ציבורי ומחולק בחינם.
המדד, בהגדרה, בודק רק את מה שיוצא לנו מהכיס, ולא את מה שמראש לא נכנס לשם. לכן כשסמוטריץ’ החליט להרחיב את הפטור ממע"מ, בניגוד לעצת בעלי המקצוע במשרדו, הוא בעצם ויתר על כמיליארד שקל שהמדינה הייתה אמורה להכניס מאותו מע"מ.
מיליארד שקל שעכשיו המדינה תצטרך להביא ממקור אחר - אנחנו. ומכיוון שהמדינה גם ככה בגירעון, כדי לקזז את אותו מיליארד סמוטריץ’ יהיה חייב או להעלות מיסים או להעמיק את הגירעון - שהוא, כידוע, פשוט מיסים שיוטלו על הנכדים שלנו, רק בתוספת ריבית.
ולכן, גם אם המהלך של סמוטריץ‘ יביא לירידה קטנה במדד, זה לא באמת יוריד את יוקר המחיה. מישהו עדיין יצטרך לשלם את המיליארד הזה, פשוט במקום לקחת לנו אותו מהארנק ייקחו לנו אותו מהכיס האחורי. נו, אז מה עשינו בזה?
לא לזרוק אבנים
ואם כבר דיברנו על סמוטריץ’, רגב ויוקר המחיה, שר האוצר הודיע השבוע כי הגיע להבנות עם בעלי החניונים הגדולים שלפיהן יקדם יחד עם שרת התחבורה רגב הצעת חוק לביטול "חוק לזימי", בתמורה להתחייבות להשיב את מחירי החניה לקדמותם עם אישור החוק. "נתקן את החוק הטיפשי ונדאג שהמחיר יהיה שפוי", כך לפי ההודעה שיצאה מלשכתו.
אגב, סמוטריץ’ עצמו אמנם לא נכנס לסטטיסטיקה, כיוון שאינו חבר כנסת (התפטר במסגרת החוק הנורווגי), אבל כזכור הוא שר האוצר ונציג של המשרד שלו השתתף בדיונים בוועדת הכספים. שם, "למרבה ההפתעה", הוא תמך בחוק.
לא מנימוקים מקצועיים, אלא בשם הממשלה, ואני מצטט: "הממשלה תמכה בהצעת החוק. כן אעיר כמה הערות תפעוליות. צריך לחשוב עליהן, למצוא להן אולי פתרונות. אבל בגדול הממשלה, כמו שאמרתי, תומכת בהצעת החוק".
אז נכון, השם "החוק של לזימי" תפס בתקשורת, וגם אנחנו פה ב"מעריב" קראנו לו ככה לא פעם, ולו מהסיבה שמרשימת יוזמי החוק שמניתי קודם, היא כנראה היחידה שהייתם מזהים ברחוב. אבל אנחנו לא שר האוצר, שיכול היה למנוע את כל הפארסה הזו מההתחלה, ושחברים במפלגה שלו הצביעו לחוק.
ייתכן כמובן שבאופן אישי סמוטריץ’, סטרוק, סוכות וסולומון לא תמכו בחוק, אלא נאלצו לעשות זאת בגלל החלטה של הממשלה ומשמעת קואליציונית.
אבל כל עוד סמוטריץ’ לא מתכוון להתכבד ולתקוף גם את הממשלה והקואליציה שקיבלה את ההחלטה, שהרי אף אחד לא חייב אותם לתמוך בחוק "טיפשי" של חברת כנסת מהאופוזיציה. אולי עדיף לו שלא יתחיל לזרוק אבנים. זו הבעיה עם בית מזכוכית: רואים לך.
התרעות פיקוד העורף