מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך - כך, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף (6.9%) ב-2019 לכדי 6.1 אלף (4.8%) השנה. בדומה לכך, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף (4%) ל-3.8 אלף (3%) השנה.
"נראה שתמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי- יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה. השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה", אומרים בשירות התעסוקה.
הדוח מסכם גם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה במהלך חודש נובמבר, ומנתוניו עולה כי במהלך החודש עלה מספר דורשי העבודה בכ-2.9% (עלייה של 4.5 אלף) ועמד בסך הכל על 161.1 אלף. אולם בניכוי עונתיות, עולה שהעלייה מקורה במגמות עונתיות האופייניות לחודשי נובמבר, ולמעשה במספר המנוכה עונתיות של דורשי העבודה דווקא נרשמה ירידה, קלה מאוד אמנם, של 1.2 אלף ומספרם עמד החודש של 166.1 אלף ובסך הכל שמר על יציבות בהשוואה לחודש שקדם.
"אף שנדמה שחזרנו לשגרה ושוק העבודה הישראלי התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד גם הוא על עקבותיה של המלחמה - כך, למשל, עלה שיעור היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה" מדגישים בשירות התעסוקה.
העלייה במספר דורשי העבודה נרשמה בשלוש קבוצות הגיל העיקריות, אך בעצימות שונה וכתוצאה השתנה במקצת התמהיל הגילי של דורשי העבודה- מספר דורשי העבודה הצעירים (עד 34), שעמד החודש על כ-44 אלף, עלה בכ-1.7 אלף המהווה עלייה של כ-4%, מספר דורשי העבודה מקבוצת הביניים (35-54), שעמד החודש על 68.5 אלף, עלה בכ-1.5 אלף המהווה עלייה של כ-2.2% ואילו מספר דורשי העבודה המבוגרים (מעל 55), שעמד החודש על 48.6 אלף, עלה בכ-1.2 אלף המהווה עלייה של כ-2.5%.
גם החודש הובילו את רשימת "ערי האבטלה" אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8% דורשי עבודה מכלל האוכלוסייה בגיל עבודה, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), כשאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון.
התרעות פיקוד העורף