לדבריו, התרומה של חברת ענק אינה מסתכמת רק בארנונה. "הערך המוסף האמיתי הוא כל מי שמגיע בעקבותיה - קבלנים, נותני שירותים, חברות נוספות. סביב אינטל נוצר כאן מעין ‘עמק סיליקון’ קטן. היום יש לנו פארק תעשייה שבו אינטל היא הגדולה ביותר, אבל פועלות בו גם עשרות חברות מהארץ ומהעולם".
סויסה סבור שנוכחות של אנבידיה בטבעון יכולה לייצר אפקט דומה. "כשחברה כזו מגיעה, היא משדרת יציבות ועתיד. זה מושך אוכלוסייה, יוצר מקומות עבודה עקיפים, ומחזק עיר שלמה. השאלה היא לא אם זה ישפיע - אלא איך מנהלים את זה נכון".
ומה לגבי הכנסות? גרינבלום מצנן ציפיות: "זה לא כסף עצום כמו שאנשים מדמיינים. בשלב הראשון מדובר בסדר גודל של כשבעה מיליון שקלים. אם יהיו הרחבות - זה יגדל. אבל הסיפור הוא לא רק הארנונה". ההשפעה, לדבריו, רחבה יותר: "זה מוקד משיכה למשפחות צעירות, חיזוק לעסקים המקומיים, פוטנציאל להשאיר צעירים בצפון במקום שיברחו למרכז. גם יישובים סמוכים כמו נשר וזבולון ייהנו מזה".
בטבעון יש גם קולות מודאגים: עומסי תנועה, עליית מחירי נדל״ן ושינוי צביון. גרינבלום מכיר בכך: "כל פרויקט גדול מעורר חשש. זה לגיטימי. אבל אנחנו מדברים על פיתוח הדרגתי, ‘ציפוף רך’, בהתאם לתוכנית המתאר". האתגר המרכזי, לדבריו, הוא התחבורה. "טבעון לא תקים רכבת לבד, אבל אנחנו פועלים לקידום החלטת ממשלה שתכלול תשתיות תחבורה אזוריות, ואולי בעתיד גם תחנת רכבת".
גם סויסה מקריית גת מדגיש שהשינוי הוא תהליך ארוך. "חברת ענק לא משנה עיר ביום. זה לוקח שנים, ודורש הנהגה שמבינה את ההזדמנות וגם את המחיר. אבל אם עושים את זה נכון - זה יכול לשנות אזור שלם"