על כל פנים, התפשטות הבינה המלאכותית תגביר את הביקוש השוטף לחשמל, מה שיעלה את מחיר החשמל בעסקאות בין יצרנים פרטיים וצרכנים גדולים במסגרת הסכמים שיהיו מחוץ לפיקוח של רשות החשמל. לדוגמה, השנה חתמה חברת המים הלאומית מקורות - צרכנית של 4% מהאנרגיה בישראל - על הסכם אספקת חשמל עם יצרנית החשמל דוראד בשווי 1.3 מיליארד שקל. אין פלא ששערי המניות של יצרניות החשמל הפרטיות בישראל עולים, מה גם שחלקן פועלות גם בחו"ל. מחיר החשמל בישראל בלאו הכי נמוך מאוד ביחס למדינות אירופה, ולפי משרד האנרגיה המחיר בישראל הוא רק 0.13 יורו לקילוואט/שעה - בדיוק מחצית מאשר באירופה, שם מוטל אומנם מע"מ כמו בישראל, אבל גם מס פחמן, שאגף התקציבים מקווה להכניס השנה בהצעת התקציב לשנת 2026 במסגרת חוק ההסדרים.
רשות החשמל מתכננת לאפשר הקמת שמונה תחנות כוח חדשות בשנים הקרובות כדי לענות על צורכי הביקוש לחשמל. התחנות החדשות מתוכננות בין השאר בנתב"ג, בגן שורק, בצור נתן ובראש העין. עוד יוקמו שתי תחנות כוח ביהודה ושומרון, שאמורות להקל על העומס בירושלים. לדעתי, כדי לענות על צורכי האיום מאיראן (היום) ומאויבים אחרים (בהמשך), צריך היה להוסיף תחנות כוח קטנות בסמוך לכל אחד מבסיסי צה"ל הגדולים, כולל של חיל האוויר וחיל הים, בבתי חולים מרכזיים ובכלל, בכל אזור שיש בו תשתית חיונית.
תחנות כוח גדולות מספקות חשמל רציף למיליוני צרכנים לאורך שנים ולאורך היממה. בנייתן יקרה וקווי המתח שיוצאים מהן למרחקים ארוכים נחשבים תשתית יקרה אף הם. תחנות אלה הן מוכחות ויעילות, והשבתה של תחנה כזו עלולה לגרום לשיבושים קשים באספקת חשמל בטווח כלל־ארצי, עם נזק לתעשייה, לתחבורה ולמשקי הבית. תחנות כוח קטנות תופסות שטח קטן (מה גם שבישראל ממילא שטח פנוי הוא עניין נדיר), ומספקות חשמל מיידי בזמן משבר או נפילת מתח בתחנות הגדולות. הן יכולות להיות מבוססות גם על רוח ואנרגיה סולרית.
מחד גיסא, תחנות כוח קטנות בדרך כלל נקיות יותר, ובנוסף בנייתן מהירה ומאפשרת פיקוח מקומי, ואולי עירוני. מאידך גיסא, ניהולן לעתים סבוך יותר, והן דורשות יותר עלויות תחזוקה. התחנות הגדולות דורשות ריכוזיות בקנה מידה גדול, חסרות גמישות, יציבות – אך פגיעות. לעומתן, הקטנות מקומיות, עומדות בדרישות, אבל סבוכות לניהול. תחנות הכוח הקטנות אינן נדרשות למשוך קווי מתח לאורך מאות קילומטרים ולבלוע תוך כדי כך שטחי קרקע אדירים שאין בישראל, כולל פגיעה בטבע.
עכשיו, על רקע האיום הממשי מאיראן, תחנות כוח קטנות עם הספקים קטנים יותר יכולים להטות את הכף לטובתנו. שימוש באנרגיה סולארית בתחנות קטנות שאפשר להקים בכל מקום סמוך למרכזי הביקוש, יביא בהכרח להפחתת זיהום האוויר. ב־4 במאי 2023 החליטה הממשלה לבסס גיוון יצרני בשוק האנרגיה, כך שגם רשויות מקומיות יצטרכו להיכנס לתחום.
המטרה היא מעבר לאנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות, באמצעות מעבר לתחבורה נקייה, התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה מתחדשת והטמעת פתרונות לאגירת אנרגיה בנכסי הרשויות, וכן מיזמים למעבר לאנרגיה מקיימת במגזר הביתי ובמגזר העסקי והתעשייתי. השלטון המקומי יוכל להכשיר כוח אדם לייצור אנרגיה מתחדשת ולתכנן הקמת עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב, לאור הביקוש הגואה.
החל מהחודש, דצמבר 2025, ישנה חובת התקנת פאנלים סולאריים בבנייה חדשה בישראל: בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג ששטחו מעל 100 מ"ר ובניינים שאינם למגורים עם גג ששטחו מעל 250 מ"ר חייבים בהתקנה, בעוד בבנייני מגורים משותפים גדולים, עם גג של מעל 250 מ"ר, חובה לבצע הכנות לתשתית סולארית עתידית. החובה חלה על בקשות להיתר בנייה שיוגשו מהמועד הזה ואילך, ומטרתה להגדיל משמעותית את ייצור האנרגיה המתחדשת.
תקנות אלה באו ממש בזמן, והן מאפשרות פיזור של ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בכל המדינה, והכל יכול להיעשות במחיר סביר בשל צניחה אדירה במחירי הפאנלים הסולאריים. כלל לא ברור מה יהיו תוצאות השיחות של ישראל עם האמריקאים בנושא האיום הבליסטי מאיראן, גם על רקע דרישת הממשל האמריקאי לעבור לשלב השני של תוכנית הפסקת האש בעזה.
לישראל אסור להמתין: חייבים לעבור למשק חירום מבחינה אנרגטית, ואחת הדרכים היא הבטחת כוח חשמלי רציף גם במקרה של פגיעה איראנית. ישראל היא בבחינת "עם לבדד ישכון" בייצור חשמל, וללא חיבורים למדינות שכנות כמו באירופה או בצפון אמריקה, היא פגיעה במובן האנרגטי. אפילו אוקראינה, שמלחמתה עם רוסיה נמשכת כבר קרוב לארבע שנים, מחוברת ומסונכרנת לחלוטין עם רשת החשמל האירופית. נקווה לימים טובים.
התרעות פיקוד העורף