כניסה של המוני עובדים זרים לישראל יוצרת שינוי עמוק גם בתחום המגורים. עובדים זרים אינם קבוצה שאפשר “לפזר” בעיר ללא תכנון. הם זקוקים לפתרונות דיור מוסדרים, בטוחים ומפוקחים. כיום מדובר באחת מנקודות התורפה החמורות ביותר: היעדר תשתית לדיור מוסדר מביא לכך שעובדים מתגוררים בדירות שאינן מותאמות, לעיתים בצפיפות קיצונית, באופן שפוגע הן בהם והן במרקם השכונתי. אם המדינה, הרשויות המקומיות והיזמים לא ייערכו לכך בזמן, הלחץ יועבר לרבעים בערים שאינם ערוכים לקליטה של אוכלוסיות גדולות וכתוצאה מכך נראה עליות מחירים, ירידה באיכות החיים ומתחים מיותרים. מנגד, אם תתבצע היערכות אמיתית, זה עשוי ליצור שוק שכירות מוסדר, איכותי ומפוקח, ולהפחית את העומס על השוק הכללי.
בנוסף, ישנה טענה כאילו עובדים זרים פוגעים בפריון או בשכר של ישראלים. המחקרים והנתונים מראים אחרת. העובדים הזרים אינם “מתחרים” בעובדים ישראלים - הם משלימים אותם. במקומות שבהם ישראלים אינם מעוניינים לעבוד, היעדר עובדים זרים מוביל לעצירה מוחלטת של הפעילות. הכנסת כוח אדם מיומן מבחוץ מייצרת פריון גבוה יותר, עמידה בלוחות זמנים והוזלה של עלויות פרויקטים, מה שמקרין בסוף גם על עלויות לצרכן.
ללא עובדים זרים חברות בנייה לא מסיימות פרויקטים, חקלאים לא קוצרים בזמן, המסעדנים לא עומדים בעומס וענף הסיעוד קורס. זהו אינטרס כלכלי, ולא פחות מכך, אינטרס חברתי. האתגר הגדול טמון באופן שבו המדינה תנהל את הכניסה המסיבית הזו. כדי להבטיח שהמהלך יצליח יש להקים מתחמי מגורים מוסדרים, לחזק את מערכי הפיקוח על תנאי העסקה, לשפר את תהליך קליטת העובדים, ולייצר תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות.
באין תכנון צפוי כאוס. עם תכנון ראוי, מדובר יהיה בהזדמנות שאין שנייה לה: הזדמנות לחזק את המשק, להאיץ פיתוח תשתיות ולהוריד לחצים משוק הדיור. מעבר להיבט הכלכלי, יש כאן גם שאלה חברתית־ערכית עמוקה. כבר ראינו בעבר מה קורה כשמגורי עובדים זרים אינם מוסדרים או מפוקחים: ריכוזים צפופים, תנאי מחיה ירודים, פגיעה בעובדים עצמם ובמרקם השכונתי כולו. אזורים כמו נווה שאנן או גינת לוינסקי אינם תוצר של “גזירת גורל”, אלא של היעדר מדיניות.
אם העובדים הזרים פוגשים אותנו מדי יום בסופר, בקניון ובתחבורה הציבורית - הם חייבים להיות חלק אינטגרלי מהמרחב העירוני, ולא אוכלוסייה מודרת בשוליים. שילוב נכון מונע פשיעה ומתחים, הזנחה מייצרת אותם. היו מקרים שבהם מעסיקים שיכנו עובדים בתנאים בלתי הולמים, עד כדי הסתבכויות פליליות - תזכורת כואבת לכך שבעבר לא תמיד התייחסנו לעובדים הזרים כאל בני אדם. הפעם אסור לנו לחזור על אותן הטעויות.