ברקע חוסר הוודאות הכלכלית שמלווה את המשק הישראלי בשנים האחרונות, יותר ויותר הנהלות בוחרות באסטרטגיה של המתנה. דחיית השקעות, הקפאת מהלכים והימנעות משינויים נתפסות כמהלך זהיר, כזה שמאפשר לצלוח תקופה סוערת בלי טעויות מיותרות. אלא שמתחת לפני השטח, ההחלטה לא להחליט הופכת בעצמה לגורם סיכון.
לדבריה, הקיפאון אינו נשאר ברמת האקסל או חדר הישיבות. הוא מחלחל החוצה. עובדים מרגישים שהארגון לא מוביל, לקוחות מזהים חוסר יציבות, ומתחרים שמוכנים לקחת סיכון מחושב מבינים שיש להם חלון הזדמנויות. "ארגון שמקפיא מהלכים משדר שהוא ממתין שמישהו אחר יחליט במקומו", היא אומרת. "זה מסר בעייתי מאוד".
מכאן נובעת גם תפיסת התפקיד של יועץ עסקי בתקופת משבר. "ייעוץ טוב לא אומר לעצור הכול", מדגישה כלפון. "הוא אומר להבדיל בין פעולה פזיזה לבין פעולה מבוקרת". במקום הקפאה מוחלטת, היא מציעה עבודה שיטתית עם תרחישים. תרחיש פסימי, שמרני ואופטימי, לא כתרגיל תיאורטי אלא ככלי קבלת החלטות. "ברגע שמנהלים מבינים מראש מה גבולות הגזרה שלהם, הרבה מהפחד יורד", היא אומרת. "אפשר להחליט על השקעות מדורגות, על ניסוי קטן במקום מהלך גדול, על התאמה תפעולית מהירה במקום שינוי ארגוני כבד".
דווקא כאן, לדבריה, טמונות גם ההזדמנויות של משבר. ירידת מחירי תשומות, זמינות גבוהה יותר של עובדים איכותיים, ולעיתים גם לקוחות שמחפשים ספק יציב ויוזם. "מי שמקפיא פעילות פשוט לא נמצא במשחק", היא אומרת. "הוא מוותר מראש". כדי להמחיש את המחיר של דחיית החלטות, כלפון חוזרת לדוגמאות מוכרות מההיסטוריה העסקית, לא כסיפורי עבר אלא כאזהרה עכשווית. "קודאק היא הדוגמה הקלאסית", היא אומרת. "החברה זיהתה מוקדם מאוד את הצילום הדיגיטלי. היא אפילו פיתחה טכנולוגיות מתקדמות, אבל פחדה לפגוע במודל הרווח של הפילם. ההימנעות מהשקעה מלאה ומהשינוי הנדרש הובילה לאובדן שוק ולקריסת החברה".
דוגמה נוספת היא בלוקבאסטר. "השינוי בהרגלי הצריכה היה מול העיניים", מזכירה כלפון. "אבל חברת בלוקבאסטר בחרה שלא להגיב בזמן לשינוי בהרגלי הצריכה ולמודל הסטרימינג. ההחלטה להישאר בעמדת המתנה, במקום לבצע התאמה אגרסיבית, הפכה את חוסר הפעולה להחלטה קטלנית".
המכנה המשותף, לדבריה, ברור. בכל המקרים הללו, לא היה מדובר בטעות אחת גדולה אלא בסדרת דחיות, היסוסים והקפאות שהצטברו לאובדן רלוונטיות. בסופו של דבר, כלפון חוזרת לשאלה הניהולית הבסיסית. "מנהלים לא נמדדים על פי היכולת שלהם להימנע מטעויות" היא אומרת, "אלא ביכולת שלהם לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות". הקפאה, מבחינתה, איננה הגנה אלא דחייה שהשלכותיה לפעמים מתגלות מאוחר מדי.
"ובעולם עסקי דינמי, דחייה היא לפעמים ההחלטה הכי מסוכנת שיש". "ייעוץ עסקי מקצועי נועד לאפשר תנועה מבוקרת: להמשיך לפעול, לצמצם סיכונים היכן שנדרש, אך לא לוותר על יוזמה, הסתגלות והזדמנויות. בעולם עסקי דינמי, הבחירה האמיתית איננה בין סיכון לביטחון, אלא בין ניהול סיכונים לבין שיתוק".
התרעות פיקוד העורף