להב מדגיש כי גם ברמה המעשית, החשש מסירוב גורף לשיתופי פעולה אינו מתממש. "מאז כניסתי לתפקיד באוגוסט, לשמחתי לא נתקלתי עדיין בסירוב לפגישה עם חברות פרטיות או ציבוריות. כאשר נסגרות הדלתות בחדר הישיבות והדיון מתמקד בנושאים עסקיים, אין מקום לפוליטיקה". לדבריו, כל עוד הצד הישראלי מביא ערך טכנולוגי מובהק, מרבית החברות הספרדיות יודעות להעריך זאת ולמצוא את הדרך לשתף פעולה.
"יתרה מכך, חברות ספרדיות רבות, מהגדולות במשק, דואגות גם להבהיר לנו בשיחות פרטיות שמבחינתן – הן עדיין רואות בכלכלה הישראלית כשותפה מרכזית לחדשנות, טכנולוגיה ושיתופי פעולה".
עם זאת, הוא מזהיר מפני זירה אחת שבה הרגישות גבוהה במיוחד - החשיפה התקשורתית. "גם פרסום חיובי על פגישה מוצלחת או חתימה על עסקה עשוי להוביל לפרסום שלילי בתקשורת המקומית מצד גופים עוינים ולהשפיע לרעה על השותף המקומי". בשל כך, ההמלצה לחברות ישראליות היא "להתייעץ מראש עם השותף הספרדי לפני מתן פומביות לכל מהלך".
"כיוון שההליך בוצע במתכונת חירום ונכנס לתוקפו באופן מיידי, לא ניתנה שהות מספקת להיערכות השוק – הן מהצד הישראלי והן מהצד הספרדי. הדבר הוביל למספר תופעות כמו מכולות שיצאו מישראל טרם כניסת החוק לתוקפו ונחסמו בנמל וכן תופעת 'ציות יתר' מכיוון הבנקים המוזכרים".
לדבריו, "בשני בנקים ספרדים בלבד, פורש החוק באופן מרחיב מדי המגביל גם את התנועה הכספית בין חשבונות של לקוחות ישראלים. גם בין ספרד לישראל אך גם בתוך ספרד עצמה בין חשבונות ספרדים. צוות השגרירות במדריד פעל ישירות מול ההנהלה הבכירה באותם בנקים לביטול ההנחיות המפלות והשגויות".
בהקשר הרחב יותר, להב מתאר כלכלה ספרדית שמצליחה בינתיים להציג עמידות יחסית לעומת מדינות אחרות באירופה. לדבריו, ספרד ספגה את אחת הפגיעות הקשות ביותר בכלכלתה במשבר הקורונה, כיוון שהיא חשופה מאוד למשברים בענף התיירות המשמעותי מאוד למדינה (כ-200 מיליארד דולר בהיקף יצוא שירותי תיירות ישירים ועקיפים).
להב מסביר כי הספרדים כיום מצטטים בשביעות רצון את נתוני הצמיחה של הכלכלה שלהם כפי שמשתקפים מנתוני הOECD והאיחוד האירופי, הממקמים את הכלכלה הספרדית במקום הראשון באירופה ואף בקרב כלכלות מפותחות רבות, במשך מספר שנים ברצף.
"עם זאת" הוא מסייג, "יש לזכור כי הכלכלה הספרדית עדיין סובלת מחולשות מובנות רבות כגון שיעורי האבטלה הגבוהים בקרב הצעירים, תלות רבה מדי במגזר התיירות והנדל"ן ופריון עבודה נמוך, המוביל בתורו לשכר נמוך וקושי במשיכת תעשיות מתקדמות. כך שלצד שיעורי הצמיחה המרשימים והראויים לציון, לספרד עדיין נותרה כברת דרך אם ברצונה להצטרף לאריות הכלכליים של היבשת האירופית והטכנולוגיה הישראלית בהחלט יכולה לסייע לה בדרכה לשם".
התרעות פיקוד העורף