בכל שנה הצרכן הישראלי מתכונן לינואר כאילו מדובר רק בשינוי ספרתי על לוח השנה, אבל בענפי הקמעונאות והצריכה, המעבר לשנתון חדש אינו רק טכני, הוא פסיכולוגי. רשתות, ספקים ויצרנים נערכים אליו חודשים מראש, בעוד שמשקי הבית מגלים את ההשלכות רק כשכרטיס האשראי מתחיל להיחנק.
הבשורה הפחות מדוברת, ודווקא החשובה ביותר, מגיעה מהקשר בין שכר לבין עלות המחיה. בעוד שמדד המחירים הרשמי מצביע על תמונה יחסית מתונה, בשטח, המזון ומוצרי הצריכה הבסיסיים מתייקרים בקצב גבוה יותר מהאינפלציה הכללית, וחלק מההתייקרויות כלל לא מופיעות בכותרות, הן מגיעות דרך דמי שירות, משלוחים, הקטנת כמות, או שדרוגים כפויים למוצרי פרימיום.
השכר ב-2026: העלייה הצפויה, והמשמעות לכיס המשפחתי
שכר המינימום, שעודכן באפריל 2025 ל-6,247.67 ש"ח לחודש ו-34.32 ש"ח לשעה, צפוי להתעדכן ענפית בתחומים מסוימים, אך טרם נחקק עדכון רוחבי רשמי חדש לכלל המשק. המשמעות היא שעד שיוכרז עדכון כולל, בסיס השכר של עובדים רבים נשאר בנקודת המוצא, בזמן שההוצאות מטפסות.
כך ייראה סל ההתייקרויות ב-2026 לפי סגמנטים
הוצאות משק בית 3.8 נפשות: המספרים, וההתמודדות
בשנת 2026, לפי ניתוח המכון, ההוצאה הזו עשויה לגדול ב-2,000-4,000 ש"ח נוספים לשנה, ולעיתים אף מעבר לכך, כתלות בתמהיל הקטגוריות. זו אינה קפיצה אחת, אלא שחיקה מתמשכת: עוד 40-120 ש"ח לחודש, שפתאום הופכים ל-1,500-2,500 ש"ח בשנה.
איך באמת מתמודדים? חמישה כללים שמנצחים את 2026
הסוף שאף אחד לא יפרסם בשבילכם: האחריות היא מדד חדש
המכון לחקר הקמעונאות מזהה שהשנה הקרובה תהיה שנה שבה ההיגיון ינצח רק את מי שיעקוב, ימדוד ויפצל נכון את הקניות, ויוותר על רכישות מבוססות רגש ושירות שאינו הכרחי. זהו הקרב האמיתי, והוא כבר התחיל, בלי חקיקה, בלי ועדה ובלי מדד, דרך הארנק שלכם.