מצד שני, עם כל הפוגה קצרה בגשם מתרחש מה שהוא מגדיר כ"פיצוי פסיכולוגי" - יציאה יזומה למרחב הציבורי, בעיקר לקניונים סגורים, בניסיון "להציל את היום". "ראינו את האפקט הזה גם לאחר הסגרים של הקורונה - עם היציאה ההמונית לבילוי מחוץ לבית.
היציאה לקניונים המקורים במקרה זה אינה רק לצורך רכישה פונקציונלית, אלא מהווה אקט של חוסן רגשי - ניסיון אקטיבי 'להציל' את היום ולהמיר את האפרוריות באור וגירויים צרכניים בסביבה מוגנת ומבוקרת", מסביר אזולאי.
התופעה מתחדדת כאשר מתקיים מה שאזולאי מכנה "סף רגישות אקלימי". בשלב זה, השילוב בין קור משמעותי למשקעים כבדים יוצר חסם פיזי ופסיכולוגי. "בנקודה הזו, ההשקעה ביציאה מהבית עולה על הסיפוק שבקנייה, מה שמוביל לדחיית צריכה או מעבר לאונליין".
"אולם", הוא מסייג, "בעוד שמרכזי קניות פתוחים חווים פגיעה מהותית, קניונים סגורים מצליחים לספוג חלק מהביקושים. אך גם עבורם קיים אתגר: ככל שהקור קיצוני יותר, הצרכן הופך ממוקד מטרה ומוותר על שיטוט. בשורה התחתונה, שום גורם חיצוני אחר אינו משפיע על הביקוש הצרכני בתדירות ובמשמעותיות כמו שינויים במזג האוויר".