סעיף טקסים ואירועים אף הוא ממשיך להיות גבוה: 378,000 שקלים בשנת 2024, 750,000 שקלים ב־2025 ונשאר גבוה ב־2026. עציוני שואל כיצד ניתן להצדיק הוצאות עקביות וגבוהות אלה, בעוד העירייה מציגה מצב תקציבי קשה, מטילה על התושבים היטלים ותשלומים חדשים, ואף נאלצת לקחת הלוואה של 200 מיליון שקלים.
עם זאת, עציוני מציין גם את הצורך בהשקעה בחינוך: הקמת מוסדות חדשים, שיפוץ הקיימים, חיזוק פדגוגי, ליווי רגשי ותמיכה בצוותים החינוכיים, במיוחד בתקופה שלאחר המלחמה, שבה יש לילדים ולמורים השלכות פוסט־טראומטיות. לטענתו, החינוך חייב לקבל עדיפות עליונה, אך גם כאן הוא דורש שקיפות: למשל בסעיף הקמת תיכון נאות נבון, תקציב של 200 מיליון שקלים לא מפרט כמה ממומן על ידי משרד החינוך וכמה על העירייה.
עבד מציינת כי לאחר מאבק ציבורי הוחלט להפשיר כ־17 תקנים, אך מדגישה כי עיקר "העלייה" בתקציב נובע מסעיף השכר, הכולל גם משרות מוקפאות שאינן מאוישות ואינן ממומשות בפועל. לדבריה, קיימים סוגי שכר שונים בתקציב, חלקם מחייבים וחלקם אינם, מצב שיוצר מצג מטעה וחוסר שקיפות. עוד היא טוענת כי תקציבי הפעילות עצמם קוצצו וכי אי איוש תקנים בעבר הוביל לויתור על כספים ממשלתיים, פגיעה שעלולה להשפיע על שירותי הרווחה גם בשנים הבאות.
"חיפה תידרדר עד לוועדה קרואה"
בורובסקי מוסיף ומתריע מפני מנגנון התקנים העירוני עצמו. לדבריו, בעירייה מועסקים כיום אלף ושמונים ושבעה עובדים בתקנים זמניים או אירעיים, שחלקם הפכו בפועל לקבועים, בעלות שכר מצטברת המוערכת בכמיליארד שקלים. חלק מהמשרות אינן נתונות לפיקוח מספק ואינן נגזרות מצרכים אמיתיים של העיר ותושביה. בהקשר זה הוא מצביע גם על פרויקטים עירוניים שנוהלו, לטענתו, באופן לקוי וללא בקרה מספקת, דוגמת פרויקט גן בנימין, אשר הפך בעיניו לסמל להתנהלות בעייתית, חריגות תקציביות וחוסר שקיפות.
בדבריו חתם בורובסקי באזהרה חריפה במיוחד: "אם משרד הפנים יאשר את התקציב - חיפה תידרדר עד לוועדה קרואה. חד וחלק. חובה להביא לכאן ועדה קרואה. העיר בפשיטת רגל מבחינה ניהולית וכלכלית. עם התקציב הזה חיפה לא יכולה לשפר כלום, היא יכולה רק להמשיך להידרדר".
תקציב החינוך הכולל עומד על כ־1.05 מיליארד ש"ח, תקציב הרווחה 395 מיליון ש"ח, ותקציב הפיתוח 782 מיליון ש"ח. בין סעיפי הפיתוח הבולטים: שיקום דרכים וריבודים, שיטור עירוני, הקמת מוסדות חינוך חדשים, פיתוח גנים ושדרוג תשתיות. עם זאת, לטענת חברי המועצה, חלק מהסכומים אינם שקופים, ומטרתם אינה תמיד מוצהרת לציבור.
שלושת חברי המועצה טוענים כי העירייה מצד אחד מציגה מצוקה תקציבית, ומצד שני מחזיקה מנגנון מנופח, עובדים רבים ללא פיקוח, יועצים חיצוניים במיליונים, הוצאות פרסום ודוברות גדלות, טקסים ואירועים מתרחבים, והמשכיות פרויקטים יוקרתיים, תוך קיצוץ ושחיקה של שירותים חברתיים וחינוך ציבורי.
לטענתם, אם לא יחול שינוי מהותי בסדרי העדיפויות, המחיר יהיה גם תקציבי וגם אנושי. עציוני מסכם: "אי אפשר לבקש מתושבי העיר לשלם יותר עבור ביטחון בסיסי, ובאותו זמן להגדיל תקציבים שאינם חיוניים. מי שמצהיר על מצוקה תקציבית חייב להתחיל בקיצוץ המותרות מבית".
"ניסיון מאוזן להתמודד"
מעיריית חיפה נמסר: "תקציב עיריית חיפה לשנת 2026 גובש באופן מקצועי, שקול ואחראי, מתוך בחינה מעמיקה של צורכי העיר והמציאות המורכבת שחיפה חוותה בשנה החולפת. בניגוד לטענות שהועלו, התקציב אינו משקף בזבוז – אלא ניסיון מאוזן להתמודד עם מציאות ביטחונית וכלכלית מאתגרת, לצד הצורך החיוני לשמור על המשך פיתוח ושגרת חיים עירונית.
"מרבית התקנים הארעיים משמשים לתפקידי מלוות וסייעות לחינוך, והשאר הם עובדי ניקיון ותברואה - הפעילות בנושא עוברת בקרה שוטפת והיא מתנהלת בהתאם לכללי מנהל תקין. רכיבי פיתוח נקודתיים, כדוגמת שיפוץ גן בנימין, נקבעים על בסיס בחינת צרכים עירוניים ותוכניות האב, כחלק ממדיניות חיזוק המרחב הציבורי ויצירת איכות חיים לתושבים.
"בנוגע לטענות על היעדר השקעה בחינוך וברווחה – התקציב מעגן השקעה חסרת תקדים במוסדות חינוך חדשים, בשדרוג הקיימים ובהמשך חיזוק צוותי החינוך. בתחום הרווחה אף נרשמה תוספת של כ-17 מיליון שקלים – עם הרחבת שירותים עבור אוכלוסיות מוחלשות, קשישים ואנשים עם מוגבלויות.
"איננו מקבלים אמירות בדבר 'חוסר ניהול' – התקציב נבנה לאחר עבודת עומק יסודית, והוא מאפשר לעיר להמשיך לנוע קדימה, לפתח שכונות, לשפר תשתיות, ולתת שירות מיטבי לתושבים".
התרעות פיקוד העורף