בבתי חולים, בבתי הספר, במשרדים ובשטחים פתוחים- הניקיון הוא תשתית בסיסית לקיום תקין של חיי היום יום. אלא שבישראל חסרים כיום כ-45 אלף עובדי ניקיון, מחסור חמור שהשלכותיו ניכרות בכל תחום. "ניקיון הוא לא מותרות", מזהירה עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון. "בלי ניקיון אין בריאות, אין חינוך, אין כלכלה". העובדים הקיימים נשחקים, מוסדות מתפקדים עם מחסור מתמיד, והפערים רק מתרחבים.
"מדובר בענף הכי לא אטרקטיבי שסובל מתדמית נמוכה, שכר נמוך ותנאי עבודה פיזיים קשים", אומרת רוזנברג. "כך אי אפשר לייצר יציבות". אחת הבעיות שמחריפות את המשבר היא פערי שכר, האחד בתוך השלטון המרכזי, כששכר העובד מתוקצב באופן שונה בין משרדי הממשלה השונים על אותם תקנים ואותה עבודה. השני, פער בין שכר העובד בשלטון המרכזי לשלטון המקומי המקובע במכרזים לשכר מינימום כשכר גנרי לעובדי הניקיון והמעסיקים לא יכולים לשלם יותר. פערים אלו יוצרים הפליה הזועקת לשמים ומעמיקה את הקושי בגיוס ושימור עובדים במקומות רגישים.
ארגון חברות הניקיון, המייצג כ-250 חברות, מתריע שוב ושוב בפני הממשלה כי הענף על סף קריסה. למרות ניסיונות חוזרים לגייס עובדים ישראלים דרך לשכות התעסוקה, ירידי תעסוקה ופנייה למגוון המגזרים התוצאה הייתה זניחה: מספר בודד של עובדים נקלט בפועל ואלו גם לא החזיקו. המסקנה ברורה: כיום עובדים ישראלים לא מעוניינים לעסוק במקצוע, לכן צריך לפעול לשינוי תדמיתי מהיסוד ובמקביל להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף - תהליך ארוך ובירוקרטי שמתמשך למעלה מחצי שנה במקרה הטוב.
המחסור בעובדי ניקיון גובה מחיר ישיר מבריאות הציבור. כשאין מספיק כוח אדם, משימות רבת מוטלות על מעט מאוד ידיים עובדות ומרחבים ציבוריים נותרים מוזנחים, מה שמגביר את הסיכון להתפשטות מחלות וזיהומים. בבתי החולים מחלקות מתקשות לעמוד בסבבי ניקוי וחיטוי תדירות וקריטיות והחולים הפגיעים עוד יותר חשופים לזיהומים מסכני חיים. "ניקיון בבית חולים הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי", מדגישה ורוניקה רוזנברג. "בלי סביבת אשפוז נקייה אי אפשר להבטיח החלמה בטוחה".
גם מערכת החינוך היא אחת הנפגעות המרכזיות מהמחסור. משרות ניקיון רבות בלתי מאוישות גורמות לכמות משימות בלתי אפשרית פר עובד ולניקיון ירוד. ההשלכות הבריאותיות ברורות: התפרצות מחלות מדבקות והחמרה של אלרגיות ואסתמה. גם ההיבט המנטלי אינו נפקד- כיתות לא נקיות מייצרות עומס קוגניטיבי שמקשה על ריכוז ולמידה ומשפיע על האווירה הלימודית כולה.
"אנחנו בעידן שבו טכנולוגיות חדשניות נכנסות לענף בקצב מואץ במציאות של מחסור חמור בעובדים", אומרת רוזנברג, "אבל הן לא נועדו להחליף עובדים, אלא להיות חלק אינטגרלי מצוות הניקיון, לייעל תהליכי עבודה, לשפר את איכות הניקיון ולאפשר לעובדים להתפנות למטלות אחרות". לדבריה, יש להפוך את ענף הניקיון לאטרקטיבי, מוערך ומקצועי שנמצא בלב המשק הישראלי ושיקבל מקום מרכזי וחשוב בכלכלה ובחברה הישראלית: "לא עוד מקום עבודה זמני שמושך עובדים רק מתוך מצוקה, אלא ענף שמציע יציבות, חדשנות ותנאים שהולמים את עבודתם הקשה".