זהו, נכנסנו כבר לתוך שנת 2026, שבה נחגוג 78 שנות עצמאות לאחר מלחמת השחרור המקורית ומלחמת התקומה המחודשת. המלחמה הסתיימה לאחר שנתיים שבהן נהרגו קרוב ל־2,100 ישראלים, מעל מחציתם לוחמי צה"ל, כולל למעלה מ־470 גיבורים מאז התמרון ברצועת עזה, חללי משטרת ישראל עם גבורה עילאית שהצילו בגופם ממש את יישובי עוטף עזה הבוערים שנכבשו ע"י החמאס; רכזי ביטחון שוטף צבאי, הם הרבש"צים; וחברי כיתות הכוננות, שזעקו לעזרה שדממה.
התוצר לנפש ברבע השלישי של השנה שחלפה היה גבוה ב־2.1% מהתוצר לנפש ברבע השלישי של 2023. בהשוואה לשנת 2000, התוצר לנפש בשנת 2024 היה גבוה ב־47.6% - מעטים, אם בכלל, המשקים בעולם שרשמו נתונים כאלה. מה שמאפשר את העלייה ברמת החיים הוא גם שיעור האבטלה הנמוך מאוד במונחים בינלאומיים, שעל פי נתונים מנוכי עונתיות עמד על 2.9% בלבד בחודש נובמבר. מעבר לכך, מי שמבקש לעבוד ימצא שפע של מקומות עבודה. כרגע קיימות 151,354 משרות פנויות, ושיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק עלה ל־4.56% - שיא יחסי מאז נובמבר 2022 על פי נתוני המגמה של הלמ"ס. עיקר הביקוש הוא למפתחי תוכנה, מהנדסי מחשבים, מהנדסי תעשייה, חשמל ומכונות, הנדסאים וטכנאים. כמו כן יש ביקוש לעובדי מכירות.
בנוסף קיים מחסור אדיר בנהגי משאיות ואוטובוסים, והממשלה כבר מתכננת לייבא נהגי רכב כבד. צורכי המלחמה וההצטיידות וכן העלייה ברמת החיים הביאו לעליה בפעילות התעשייתית בשלושת החודשים אוגוסט־אוקטובר בשיעור שנתי של 6.1% לפי נתוני המגמה, ובסך הכל עלייה מדהימה בשיעור של 8.9% בעשרת החודשים הראשונים של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד לפי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס. העלייה בייצור התעשייתי נרשמה ללא שינוי במספר העובדים כלל וכלל, ובשעות העבודה הייתה ירידה של 4% לפי נתוני המגמה לאוגוסט־אוקטובר. המשמעות: מייצרים יותר, עם אפס גידול במספר העובדים ועם פחות תשומת שעות עבודה - בכל זאת חלק מהעובדים עדיין היו במילואים.
יצוא סחורות ההייטק וציוד צבאי וביטחוני נוסק בשל האמון של העולם בתוצרת ישראל. בעשרת החודשים הראשונים של השנה יצוא טכנולוגיה עילית עלה בשיעור של 50% על פי נתונים מנוכי עונתיות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלל יצוא הסחורות עלה ב־32.5%. לשוק המקומי המכירות של טכנולוגיה עילית עלתה ב־16% וכלל המכירות ב־8.2%. היצוא של סחורות עדיין עולה בעצלתיים, הן בגלל ההפגנות נגד ישראל והן בגלל ייסוף השקל, המכביד על כדאיות היצוא. למרות זאת, היצוא לאיחוד האירופי חזר לעלות בשיעור שנתי של 22.3% בחודשים ספטמבר־נובמבר, לאחר ירידה של 11.9% בשלושת החודשים שלפניהם.
מעניין לציין את העלייה הצנועה בפדיון שירותי האירוח והאוכל, שעלה בשיעור שנתי של 2.1% לאחר עלייה של 1.9% בשלושת החודשים הקודמים. גם ממשלת ישראל נהנית מהעלייה בפעילות הכלכלית: הכנסות המדינה עלו ריאלית בנובמבר בשיעור של 11% לעומת החודש המקביל אשתקד. ההכנסה ממס חברות עלתה בעיקר בענף הפיננסי ובניכויי שכר.
ההכנסות העקיפות עלו בשל עלייה חדה בצריכה הפרטית. הכנסות המדינה ב־11 החודשים הראשונים של השנה ממיסוי שוק ההון עלו ריאלית ב־37%. ההכנסות ממיסוי מקרקעין עלו מתחילת השנה ב־20%. חלה ירידה חריפה בגירעון הממשלתי ב־12 החודשים עד נובמבר ל־4.5% מהתוצר, עקב עלייה נאה בגביית מיסים.
אם נביט לפריפריה, שנפגעה קשות בגלל המלחמה, נמצא כי המצב שם עדיין קשה. בשלומי, עם אוכלוסייה של 8,000 נפש, ובמטולה, עם 2,500 נפש, המצב עדיין קשה לאחר פגיעות קשות בבתי התושבים מהרקטות שנורו מלבנון. מתחילת המלחמה חלה ירידה חדה של 80% במדד הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בשני היישובים, והן נשארו ברמה נמוכה זו לאורך כל שנת 2024. בעוד בשלומי רמת הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי משולב בבחינת הפדיון לפי נתוני מע"מ חזרה בשנת 2025 לרמה שלפני המלחמה, מדד הרכישות במטולה נשאר נמוך מאוד, כך לפי סקר מיוחד של הלמ"ס. הבדיקה נעשתה גם בשדרות ובקריית שמונה.
בשתי הערים הייתה ירידה חדה ברכישות באמצעות כרטיסי אשראי עם תחילת המלחמה, אך לעומת שדרות, שם מדד הרכישות חזר כבר באמצע 2024 לרמה טרם המלחמה ברבע השלישי של 2023, רמת הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בקריית שמונה הייתה נמוכה ב־74% מהרמה ערב המלחמה, למרות הפסקת האש. היקף הרכישות והקניות באמצעות כרטיסי אשראי בקריית שמונה נמצא ברמה נמוכה ב־42% בהשוואה ללפני המלחמה, מה שתואם ככל הנראה את התושבים המעטים שחזרו לקריית שמונה. רק ברבעון השלישי של 2025 מדד הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי בקריית שמונה הגיע לרמתו טרם המלחמה.
התרעות פיקוד העורף