נתניהו ממנה על פי צרכיו הפוליטיים יושבי ראש לוועדות אד הוק, ובדרך כלל רצוי שיהיה מדובר בח"כים שכישוריהם ראויים לליגה למקומות עבודה. רק כך יצליח הנאשם בפלילים להבטיח משמעת מוחלטת ואת הישרדותו, בדומה למצב בקוריאה הצפונית, שאותה הוא מרבה לקחת כדוגמה למצב בשוק התקשורת בישראל. כשאלה הם פני הדברים, עדיף למנות לכל אחת מוועדות הכנסת ועדה קרואה. זה הרבה יותר זול ויעיל.
בדיון מחודש, שהתקיים באמצע השבוע, אושר סופית קיצוץ של 269.2 מיליון שקל מתקציב המגזר הערבי והעברתו למשטרה ולשב"כ. פרקש הכהן סיכמה: "יו״ר הוועדה התעלם מיועצת הוועדה, ובכל יום נרשם שפל חדש. בקואליציה הזו, עצם השמעת עמדה מקצועית - אסור". מילביצקי נקלע לסיטואציה מורכבת. כשהוא כבר מנסה לגלות עצמאות ומונע אישור אוטומטי של בקשות משר האוצר, הוא חוטף מנתניהו - ומתיישר לאחר שמעמידים אותו על מקומו. אבל כשהוא מצליח להפגין שרירים, הקורבנות הם חברי האופוזיציה והייעוץ המשפטי.
אלא שהקשר של סוכות אפילו לכריסמס הדוק יותר מזיקתו לנושאי חינוך. איש הגבעות בדימוס אומנם לא גויס לצה"ל, אבל כאקט חינוכי הסתער במלואו כוחו על שדה תימן. זה האיש שנמצא כמתאים ביותר מבין 120 חברי הכנסת לקדם חינוך מחדש למורי ישראל שסר חינם בעיני שר החינוך או הנהלת נוער הגבעות.
כיום פועלות בכנסת לא פחות מ־30 ועדות לנושאים שונים ומשונים. לשתי ועדות, מהחשובות ביותר הנוגעות ישירות לציבור הרחב, עדיין לא מונה יושב ראש. מדובר בוועדה לצמצום הפערים בפריפריה ובוועדה לפניות הציבור. לפי הפרוטוקולים של הכנסת, הישיבות האחרונות של ועדות חשובות אלה התקיימו לפני כחצי שנה, מה שמעיד על עומק הזלזול בציבור. ומאין תבוא הישועה? נזכרתי במילות השיר "אורחה במדבר", הידוע יותר בכותרת "ימין ושמאל רק חול וחול". הבשורה לא תגיע בוודאי מהימין, וגם לא מהשמאל.
האחראים להתריע על מחיקת בית המחוקקים הם היועצים המשפטיים של הכנסת, שידיהם עמוסות עבודה ושנקלעו לקו החזית. בשל כך הם חייבים להבין כי מדובר כאן בנרמול תופעת הסחיטה באיומים, ביזוי עבודת המשכן וסטייה מכללי המנהל הציבורי התקין.
הבשורה הגרועה יותר היא שהיעדר התקציב עלול לעלות לנו ביוקר: חברות האשראי הבינלאומיות יורידו את דירוג המשק, מה שיגדיל את הוצאות הריבית של כלכלת ישראל בעשרות מיליארדי שקלים. אבל כפי שנהוג לומר - אין רע בלי טוב. ללא תקציב, ממטרת הכספים שהפיצה לכל עבר מיליארדי שקלים, כפי שראינו בשבוע שעבר, תתייבש. כבר לא יהיה מקור תקציב ליעדים הזויים, וזאת הסיבה שהביזה התקציבית הגיעה לשיאה השבוע, רגע לפני כניסת השנה החדשה.
איך יתמודדו משרדי הממשלה והמפלגות החרדיות הסמוכות על שולחן התקציב עם בשורה זו? לא נורא. הם יצטרכו להמתין בסך הכל שלושה חודשים עד לאישורו הסופי של התקציב, ואם לא - אז הולכים לבחירות. הדעה הרווחת בעקבות ביקור נתניהו בארה"ב היא שהבחירות יתקיימו כבר ביוני, זמן הנחשב לעיתוי הנוח ביותר מבחינת ראש הממשלה.
החשש הגדול באמת הוא שמצב זה לא יהיה זמני, ונלך לבחירות - ואז משרדי הממשלה יישארו ללא תקציב לפחות עד להקמת הממשלה הבאה, וזה יכול להיות ברבעון האחרון של 2026. הגרוע מכל יהיה שהשנה יהיה צורך באישור תקציב דו־שנתי לשנים 2026 ו־2027. אלא שבישראל, לא רק שלא מסוגלים לחזות מה יהיה בעוד שנה, אלא אפילו לא מה יקרה בעוד חודש.
שוחחתי עם אחד משרי הממשלה, שהעריך שתסריט הקדמת הבחירות אכן יתרחש, אבל הוא ניסה להרגיע. "אל תדאג", אמר. "אחרי הבחירות תוקם בכל מקרה ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, והכל יהיה בסדר". "ומי יעמוד לדעתך בראש הממשלה הבאה?", שאלתי בסקרנות עם קורטוב של דאגה. "ביבי כמובן!".
התרעות פיקוד העורף