בעקבות ההודעה חלה עלייה חדה של כ-5% במניות הנדל"ן בבורסה, ובמקביל מניות הבנקים ירדו בכ-2%. כל ראשי המגזר העסקי בירכו על ההחלטה וקראו לנגיד להמשיך בהורדות הריבית גם בחודשים הבאים.
הנגיד מתנגד להחלטה על מיסוי הבנקים: מס סקטוריאלי ייצור עיוותים. צריך לבחון את הענף הפיננסי כולו ואולי גם מיסוי ענפים נוספים ולא רק בנקים.
שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה עלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה וירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים ובקצב עליית השכר במגזר העסקי. האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק כמו ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך התרחבות.
רמת הפעילות בענף הבנייה נותרה גבוהה והקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות. באוקטובר מחירי הדירות המשיכו לרדת, ונמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה.
על פי תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל, בהנחה של המשך הפסקת האש, התוצר ב-2025 צמח בשנת 2025 ב-2.8%, עלייה של 0.3% בהשוואה לתחזית הקודמת. גם תחזית הצמיחה בשנת 2026 עלתה ב-0.4% ותעמוד על 5.2%.
לראשונה מתפרסמת גם תחזית צמיחה לשנת 2027, שתעמוד על 4.3%. תחזית האינפלציה ל-2026 תעמוד על 1.7%, 0.5% פחות מהתחזית הקודמת, וב-2027 על 2%. על פי מחלקת המחקר הריבית בסוף 2026 תעמוד על 3.5% לשנה.
פרופ' ירון: "הממשלה אישרה את הצעת התקציב לשנת 2026 עם תקרת גירעון של 3.9%, הגבוהה מהגירעון שתוכנן מראש. עמידה ביעד הגירעון תלויה בכך שלא יהיו התפתחויות גיאו-פוליטיות שיחייבו גידול נוסף בהוצאות הביטחון ושההנחות בתוואי ההכנסות אכן ימומשו".
לדבריו, "חשוב לאשר את תקציב 2026 בכנסת, תוך הקפדה על אי-חריגה מיעד גירעון זה. זאת על מנת לתמוך באמון השווקים במשק. העלייה הצפויה באינפלציה בקרוב משקפת אלמנטים טכניים, כאשר במדדים שלאחר מכן צפויה האינפלציה לשהות בסביבת מרכז היעד".
התרעות פיקוד העורף