איך עובד יבוא מקביל?
לדברי גולן, בחירת מדינת המקור היא חלק מרכזי בתהליך. סמארטפונים של יצרנים אמריקאיים, למשל, נרכשים לעיתים קרובות בארצות הברית, שם המחירים נמוכים יותר מאשר באירופה. מוצרים של יצרנים יפניים נרכשים לא פעם ביפן, בעוד שמותגים אסייתיים מיובאים ממדינות כמו הונג קונג, דרום קוריאה או מדינות האיחוד האירופי. הבחירה נעשית על בסיס שילוב של מחיר, זמינות ואמינות הספק, ולא מתוך פשרה על איכות או מקוריות.
לאחר הרכישה מתחיל תהליך לוגיסטי ורגולטורי ארוך. הסחורה ממומנת מראש, לעיתים חודשים לפני הגעתה לישראל, במיוחד במשלוחים ימיים שעשויים להימשך זמן רב. עם הגעת המוצרים נדרשת עמידה מלאה בדרישות הרגולציה המקומית, כולל בדיקות של מכון התקנים, התאמה לתקינה הישראלית ו"גיור" מלא של המוצר, הכולל תפריטים בעברית, חוברות שימוש, תוויות ואזהרות כנדרש בחוק.
במקביל, היבואן נדרש להעמיד מערך שירות ואחריות מקומי, הכולל מעבדות תיקון ושימוש בחלפים מקוריים. מדובר בשלב שמייקר את התהליך ודורש תשתית תפעולית, אך הוא מהווה תנאי בסיסי לפעילות חוקית ומסודרת בשוק הישראלי.
למה המחיר זול יותר?
גולן מסביר שפערי המחירים בין יבוא מקביל ליבוא רשמי נובעים בעיקר ממבנה העלויות: יבואנים מקבילים פועלים לרוב ללא מערכי פרסום רחבים וללא הסכמי בלעדיות ארוכי טווח, מה שמאפשר להם לפעול בעלויות נמוכות יותר. בפועל, החיסכון לצרכן יכול לנוע בין עשרה לעשרים אחוזים במוצרים קטנים יחסית, ולהגיע גם לשלושים ואף ארבעים אחוזים במכשירי סלולר, טלוויזיות ומוצרי חשמל גדולים. כך למשל, מכשיר סלולר שנמכר ביבוא רשמי במחיר של כ־4,000 שקלים עשוי להימכר ביבוא מקביל במחיר נמוך בכ־700 עד 1,000 שקלים, כאשר מדובר באותו דגם ובאותו יצרן.
"לצרכנים המבקשים לרכוש מוצר ביבוא מקביל מומלץ לוודא כי המוצר עומד בתקן הישראלי, שקיימת אחריות ברורה ומוגדרת בישראל, ושיש כתובת שירות זמינה", ממליץ גולן ומוסיף: "בנוסף, יש לבדוק שהמוצר מגיע עם תיעוד מלא בעברית, בהתאם לדרישות החוק. בסופו של דבר, יבוא מקביל הוא מודל סחר מקובל במדינות רבות, שנועד להגביר תחרות בשווקים ריכוזיים. כאשר הוא מתבצע בהתאם לחוק ולרגולציה, הוא מאפשר לצרכנים לרכוש מוצר זהה במחיר נמוך יותר, מבלי להתפשר על מקוריות, בטיחות או שירות".
התרעות פיקוד העורף