במבט קדימה ציין אהרונוביץ' כי יעד הגבייה שקבע הכלכלן הראשי לשנת 2026 עומד על 546 מיליארד שקלים. יעד זה משקף עלייה של כ־8 אחוזים לעומת יעד הגבייה המעודכן של 2025, וכ־15.6 אחוזים ביחס ליעד הגבייה המקורי שנקבע בתחילת השנה הקודמת.
אהרונוביץ' התייחס גם לצעדי מדיניות שמקדמת רשות המסים בשנים הקרובות, ובראשם מתווה מיסוי פליטות הפחמן. לדבריו, מדובר בהעלאה הדרגתית בשש פעימות עד שנת 2030. בינואר 2026 צפויה להיכנס לתוקף הפעימה השנייה, אשר לפי ההערכות תוסיף כ־490 מיליון שקלים להכנסות המדינה, תוך החרגות ייעודיות לענפים חיוניים, בהם התפלה וייצור מלט.
אהרונוביץ’ הוסיף כי "אנחנו מקדמים תיקון שיאפשר לקופות גמל להשקיע עד 49% בפרויקט תשתית בודד ועד 75% במצטבר – כדי להעביר הון מוסדי מהשקעות בחו״ל להשקעות בתשתיות בישראל, כולל תשתיות אנרגיה".
בהקשר לאכיפה, התייחס אהרונוביץ' לענף הדלק, שלדבריו סובל מהיקפי הון שחור של מיליארדי שקלים בשנה. הוא עדכן כי בימים אלה מוקמת ועדה בין־משרדית בשיתוף משרד האנרגיה, במטרה לקדם צעדים אופרטיביים לצמצום התופעה, בהם סימון דלקים וחובת שימוש בדלקנים. לדבריו, מדובר במהלך שמכוון לא רק להגדלת גביית המסים אלא גם למאבק בפשיעה, שכן ההון השחור בענף הדלק, כך ציין, "מתדלק את הפשיעה בישראל".
התרעות פיקוד העורף