אחרי שבעשור השני של המאה ה-21 התרגלנו שהריבית היא כמעט אפסים, השנים האחרונות היו רכבת הרים עבור לוקחי המשכנתאות. אם עד פרוץ הקורונה סביבת הריבית אפשרה ללווים לקחת משכנתאות בתשלומים חודשיים נמוכים יחסית, העלייה באינפלציה בשנה שאחריה גרמה לבנק ישראל להעלות את הריבית בקצב מהיר עד לרמה של 4.75 אחוז - שיא שלא נראה כאן שנים.
כך למשל, במשכנתא שנותרו בה 700 אלף שקל ל-25 שנה במסלול פריים, ירידה של רבע אחוז בריבית מפחיתה את ההחזר החודשי בכ-104 שקלים. שתי הורדות כאלה, כמו אלו שכבר בוצעו, מתורגמות לחיסכון של כ-208 שקלים בחודש לעומת המצב לפני כשנה. אם אכן יתממשו עוד שתי הורדות במהלך השנה הקרובה, החיסכון החודשי בסוף השנה הנוכחית כבר יחצה את ה-400 שקלים לעומת רמת הריבית הגבוהה.
במשכנתאות קטנות יותר, למשל 300 אלף שקל ל-20 שנה, ההשפעה צנועה יותר אך עדיין מורגשת. ירידה של רבע אחוז מפחיתה את התשלום החודשי בכ-45 שקלים, וירידה מצטברת של אחוז שלם מגיעה לכ-175 שקלים בחודש. עבור לווים צעירים או משקי בית עם החזרים צמודים למסלול הפריים, מדובר בהקלה קבועה לאורך זמן.
גם בטווחים קצרים יותר, כמו משכנתא ל-10 או 15 שנה, נרשמת ירידה ניכרת בתשלום החודשי, אם כי החיסכון הכולל נמוך יותר מכיוון שמראש משלמים פחות ריבית (ככל שמשך חיי ההלוואה גדול יותר, כך הסכום שישולם בריביות גדול יותר - ובהתאם גם הרגישות לשינויים בריבית). מנגד, בלווים ותיקים עם משכנתאות ארוכות, של 25 או 30 שנה, כל שינוי קטן בריבית מתורגם להשפעה חודשית משמעותית.
חשוב לסייג כי כל החישובים הללו מתייחסים להשפעת הריבית בלבד. בפועל, חלק ניכר מהמשכנתאות מושפע גם משינויים במדד המחירים לצרכן, שיכולים להגדיל או לצמצם את ההחזר החודשי ללא קשר להחלטות הריבית. בנוסף, מבנה התמהיל שונה בין לווים, ולא כל משכנתא חשופה באותו היקף למסלול הפריים.
ובכל זאת, אחרי תקופה ארוכה שבה הריבית הגבוהה חנקה את שוק הדיור והכבידה על משקי הבית, כיוון התנועה מתחיל להתבהר. גם אם מדובר בירידות מתונות וזהירות, המספרים מראים שבתרגום לתשלום החודשי, מדובר בהקלה מצטברת של מאות שקלים בחודש עבור משפחות רבות, והבדל מוחשי בין משכנתא של השנה שעברה לזו של השנה הנוכחית - ובוודאי לזו של השנה הבאה.
התרעות פיקוד העורף