לדבריו, בתקציב 2026 נמצאים מספר מהלכי מיסוי תלויים באוויר, כמו מס רכוש (שאמור להגיע היום לאישור ועדת השרים לחקיקה), ריווח מדרגות המס (שגם הוא יגיע לוועדה), הטלת מיסים חדשים על דלקים, סיגריות אלקטרוניות, פטור ממס לעולים חדשים וטיפול בהון השחור. ללא אישור חוק ההסדרים לפחות בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע הבא, נושאים אלה יידחו.
לדבריו, יעד הגבייה היה גבוה משמעותית מהתחזיות, בין השאר הודות להכנסות מענף האנרגיה, כמו עסקות חוות שרתים ותחנות כוח פרטיות. זה קרה למרות הירידה בצמיחה והמשבר בהכנסות משוק הנדל"ן בשל ההאטה בתחום המגורים.
הגידול מוסבר בחוסן המשק בזכות תשלומים שהמדינה שילמה לאנשי המילואים ולבעלי העסקים הפרטיים, שחזרו למדינה באמצעות מיסים על ההוצאה, וחוק הרווחים הכלואים, שתרם להכנסות בסך 15־20 מיליארד שקל נוספים.
מנהל רשות המיסים הוסיף: "ברור שבחוק הרווחים הכלואים יש מספר בעיות, ומדובר בחקיקה אגרסיבית שנצטרך לעשות בה שינויים. גידול נוסף בהכנסות נובע מחלוקת מוגברת של דיבידנד בתחילת השנה, הקדמת קניות בזכות העלאה של 1% במע"מ והמהלך של 'חשבוניות ישראל', שהגדיל את ההכנסות במיליארדי שקלים נוספים".
לדבריו, בזכות הגידול בגבייה, נראה שהאוצר יצליח לעמוד ביעד הגירעון - פחות מ־5% מהתוצר. יעד גביית המיסים ל־2026 עומד על 546 מיליארד שקל והוא גבוה ב־8% לעומת 2025. ההסברים לכך הם העלאת מס הקנייה על רכבים חשמליים מ־45% ל־48%, מס מיוחד על רכבים בשווי 300 אלף שקל ומעלה, מס פחמן ומיסים נוספים.
אהרונוביץ' חשף רפורמה נוספת בחוק ההסדרים, הנוגעת למשקיעים מוסדיים (קופות גמל, פנסיה, קרנות השתלמות וביטוח). לגוף מוסדי יותר להגדיל את ההשקעה בפרויקט תשתית ל־49% מהיקף הפרויקט, וההשקעה תוכר כהשקעה מועדפת לצורך מס. לקבוצת גופים מוסדיים יורשה להשקיע באותם תנאים עד 75%.
התרעות פיקוד העורף