גם השלטון המתערער באיראן מוסיף שמן למדורת הביקוש למערכות ציוד ביטחוני בעולם. מניות חברות העוסקות בתחום הביטחוני נוסקות מאז שציבור המשקיעים הבין כי המלחמה באוקראינה, הנמשכת כבר ארבע שנים, אינה עומדת להסתיים.
בריטניה העבירה לאוקראינה 85,000 כטב"מים בתוך שישה חודשים בשנת 2025, וגם טילי הגנה ומערכות ניידות לפריסה מהירה של הגנה אווירית. כמו כן הועברו ציוד ומכונות לתעשייה הצבאית האוקראינית. כ־62,000 חיילים ואנשי צוות אוקראינים אומנו בבריטניה עד כה. עוד מעניקה בריטניה הלוואות לאוקראינה דרך הבנק העולמי.
2. הזרמות עתק אלה גוררות עלייה חדה בהזמנות מחברות מסביב לעולם של ציוד ביטחוני, כולל כמובן סייבר. יותר הזמנות משמען יותר רווחים לחברות בכל העולם העוסקות בתחום הבטחוני והצבאי. מדד FTSE, העוקב אחר מניות בבריטניה בתחום הצבאי והתעשייה האווירית, עלה בשנה האחרונה בשיעור של 80%.
מחיר מניית BAE, חברה בריטית בינלאומית למוצרי ביטחון ואלקטרוניקה אווירית, עלתה בשנה האחרונה בכ־60%. מניות יצרנית מנועי הסילון האגדית רולס רויס עלו בשנה האחרונה ב־111%. מניית Senior plc, העוסקת בפתרונות הנדסיים לפריטים בתעשיית ההייטק ושילוב ציוד, זינקה בשנה האחרונה ב־26%.
עבור מי מהמשקיעים שאינו מבקש להשקיע במניות ספציפיות, נמצא שוק של "תעודת סל", ETF, המכילות מגוון חברות בתחום הביטחוני. הנה רשימה של תעודות סל וביצועיהן: Select STOXX Europe Aerospace & Defense ETF (EUAD), המנהלת מניות בהיקף של 1.035 מיליארד דולר – עלייה של כ־74% בשנה האחרונה; Select STOXX Europe Aerospace & Defense ETF (ITA), תעודת הסל הגדולה ביותר המנהלת 12.93 מיליארד דולר – עלייה של כ־.49% בשנה האחרונה.
ישנן תעודות סל העוסקות יותר בתחומי התעופה הצבאית והביטחון, כמו Invesco Aerospace & Defense ETF (PPA) המנהלת 6.9 מיליארד דולר, שעלתה בשנה האחרונה ב־43%; ואחריה בהיקף ההתחזקות Global X Defense Tech ETF (SHLD) המנהלת קרוב ל־5.2 מיליארד דולר ומחירה עלה בשנה האחרונה בכ־85%.
תעודת סל קטנה בשם Direxion Daily Aerospace & Defense Bull 3X Shares (DFEN) מנהלת רק 350 מיליון דולר ומחירה עלה בשנה האחרונה בכ־166%. נציין כי תעודת סל זו מחזיקה גם מניות של חברת אלביט הישראלית, שמנייתה עלתה בשנה האחרונה ב־85%.
חברות ישראליות בתחום הביטחוני המוחזקות ע"י תעודות סל או קרנות בתחום הבטחוני הן נקסט ויז'ן, שעלתה בשנה האחרונה ב־255%; עשות אשקלון, שעלתה ב־62%; אימקו, שעלתה בשנה האחרונה ב־144%; וארית תעשיות, שעלתה ב־372%.
3. חברות ישראליות הגבירו את הייצור עבור הצבא הישראלי, עם עלייה של כמעט שני שלישים בתקציב הביטחון לשנת 2026 לעומת 2025 - תקציב שטרם אושר. בין החברות הישראליות בתחום נציין בעיקר את "אלביט מערכות", הנסחרת בבורסה בתל אביב. התעשייה האווירית היא רק "חברה מדווחת", שלוותה הון באמצעות אג"ח שהנפיקה, אך טרם הנפיקה מניות.
חיל האוויר ההודי הזמין מהתעשייה האווירית הסבת שישה מטוסי בואינג 767 למטוסי תדלוק בעלות של 900 מיליון דולר. עוד רוכשת הודו טילי ברק 8 להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות וטילי שיוט. הייצור משותף לתעשייה ההודית והתעשייה האווירית. התעשייה האווירית מכרה מערכות חץ 3 לגרמניה וברק MX לסלובקיה. כן רוכשת הודו פצצות חכמות מונחות, ספייס, תוצרת רפאל.
ישנה עלייה ביצוא הבטחוני הישראלי על רקע הביקוש הגובר לכלי משחית מבוססי פעילות מוכחת בשדה הקרב, כפי שמערכות הנשק הישראליות יכולות להציג. רפאל, חברה ממשלתית, עם מכירת טילים נגד טנקים "ספייק" ומערכות הגנה אקטיביות "מעיל רוח".
אלביט עם מכירה להולנד ודנמרק של מערכות ארטילריה ATMOS, שהיא מערכת תותח הוביצר מודולרי המורכב על משאית בעלת עבירות טובה וכן מערכת PULS - משגר רקטות רב־קני של אלביט, המותקן בדרך כלל על משאית ויכול לשגר מגוון רקטות ארטילריות לטווחים שונים, עד 300 ק"מ. מערכת ה־ULS נמכרת עתה גם ליוון בעסקה שאושרה לפני חודש, ששוויה 750 מיליון דולר. היצוא הבטחוני הישראלי חצה ככל הנראה את רף ה־15 מיליארד דולר בשנת 2025, לעומת 12.5 מיליארד דולר בשנת 2022, טרם המלחמה.
4. היצוא היבטחוני עדיין אינו מגיע להיקף תרומתו של יצוא שירותי ההייטק של ישראל, שהסתכמו במשך 12 החודשים עד אוקטובר 2025 ב־61.4 מיליארד דולר - עלייה של 10.4% (שהיא עלייה של 5.8 מיליארד דולר לעומת שנה קודם לכן - והכל בזמן המלחמה).
בתוך שנתיים עלה יצוא שרותי ההייטק ב־8.35 מיליארד דולר - עלייה של 15.7%. יש סיבה לתוצאות האדירות האלה: הוצאות המחקר והפיתוח בישראל הגיעו בשנת 2023 ל־7%, הרבה מעבר למדינות המתקדמות ביותר בעולם - ובשנת 2024, על פי ההערכות, לכ־6.8%. במקום השני נמצאת דרום קוריאה עם 5%, ארה"ב 3.4% וטורקיה ואיטליה 1.4% בלבד.
על רקע נתונים אלה, אין פלא שבנק ישראל הולך בעקבות התחזיות האופטימיות שלי בשנתיים האחרונות. הערכת הבנק היא כי התוצר יעלה בשנת 2026 בעוד 5.2% ובשנת 2027 בעוד 4.3%. ההודעה על הפחתת הריבית ב־25 נקודות בסיס ל־4%, שהגיעה באיחור רב, תגביר את הפעילות במשק ותעודד עוד יותר את היוזמות וההשקעות והצמיחה ארוכת הטווח. מי שלא ייהנה מכך יהיו 69,300 היורדים מישראל בשנת 2025, בעוד 19,000 דווקא חזרו.
התרעות פיקוד העורף