אחד השינויים הבולטים נוגע לאופי הניהול. הקניון של השנים הקרובות מנוהל פחות כנדל"ן ויותר כמוצר חווייתי. מנהלי הקניונים נדרשים לייצר ערך שלא ניתן להזמין במשלוח, ולהפוך את המתחם למעין כיכר עיר מודרנית. במקום חנויות עוגן מסורתיות, הולכים ומתרבים שימושים מעורבים כמו קליניקות, מתחמי אוכל ייחודיים, חללי עבודה משותפים, 'סטודיו'ים וגורמי שירות ציבוריים. המטרה היא ליצור תנועה יומיומית קבועה, ולא להסתמך רק על סופי שבוע ומבצעי מכירות.
בהיבט השיווקי, הדו"ח מתאר שינוי חד בגישה למשפיענים. קמפיינים ארציים רחבי היקף מאבדים אפקטיביות, על רקע שחיקה באמון הציבור. לפי המחקר, צרכנים מזהים בקלות המלצות שנתפסות כממומנות וחסרות חיבור אמיתי. כתוצאה מכך, קניונים עוברים לעבוד עם דמויות מקומיות ומיקרו-משפיענים, בעלי זיקה ישירה לאזור ולקהילה, לצד השקעה בתוכן קבוע שממשיך לייצר חשיפה גם לאחר זמן.
נדבך מרכזי נוסף הוא השימוש בנתונים. הקניון החדש אוסף ומנתח מידע בזמן אמת, החל מתנועת מבקרים ומסלולי הליכה ועד התאמת מסרים אישיים. מערכות חכמות מאפשרות זיהוי אזורים עמוסים או חלשים, ושליחת הצעות ממוקדות לפי מאפייני המבקר. גם החוויה הטכנולוגית מתחילה כבר בחניה, עם פתרונות ניווט וחיוב אוטומטי, ונמשכת בתוך החנויות בעזרת קופות חכמות ועוזרי קנייה מבוססי בינה מלאכותית.
בסיכומו של דבר, בשנים הקרובות הקניון המסורתי עתיד ללבוש צוררה גמישה ודינמית יותר. חוזי שכירות ארוכי טווח מפנים מקום לפעילות זמנית וחנויות פופ-אפ, והמודל העסקי נע בהדרגה משכירות קבועה לשותפות עם המותגים. הקניון של 2026, כך עולה מהנתונים, אינו רק מרכז קניות אלא זירה שבה נפגשים נדל"ן, טכנולוגיה וחיי קהילה, ומי שיידע להתאים את עצמו לשינוי הזה עשוי לגלות שהביקור הפיזי רחוק מלהיעלם.
התרעות פיקוד העורף