הנתון הזה עומד בניגוד לציפיות שנוצרו סביב שינוי כיוון במדיניות המוניטרית. לאחר תקופה ארוכה של ריבית גבוהה, כל הפחתה נתפסת כנקודת מפנה, אך במונחים חודשיים ההשפעה מתפזרת על פני שנים ארוכות. מי שלקח משכנתא ארוכה, אכן ירוויח יותר לאורך חיי ההלוואה, אך ההבדל החודשי המיידי נותר מצומצם.
מעבר לכך, אברמוב מצביע על תופעה שפחות מדוברת בציבור הרחב. לדבריו, במקביל לירידת הריבית, הבנקים החלו להעלות מרווחים ולהקשיח תנאים. "חלון ההזדמנויות הולך ונסגר", הוא אומר. "למרות שהריבית יורדת, הבנקים מגלגלים חלק מהירידה דרך המרווחים, וזה משפיע ישירות על הכיס של הלווים". המשמעות היא שחלק מההפחתות בהחלטת הנגיד מתקזזות בפועל, במיוחד אצל מי שלא בוחן מחדש את תנאי ההלוואה.
בהקשר הזה, הוא מדגיש כי התקופה הנוכחית עשויה להיות קריטית למחזור משכנתא. לטענתו, מי שימתין עלול למצוא את עצמו מול תנאים נוקשים יותר, שיקטינו את היתרון שבירידת הריבית. מבחינת הלווים, ההחלטה אם ומתי למחזר הופכת לשיקול מרכזי לא פחות מהשאלה לאן תלך הריבית עצמה.
גורם נוסף שמשפיע על ההחזר החודשי הוא מדד המחירים לצרכן. אחרי שנתיים של אינפלציה גבוהה, בשנים 2023 ו-2024, הקרן של משכנתאות צמודות נשחקה והכבידה על הלווים. כעת, לדבריו של אברמוב, המגמה משתנה. "בחודשים האחרונים ראינו מדדים שליליים, וגם התחזית הקרובה מצביעה על מדד נמוך או שלילי", הוא אומר. מכאן נובעת מסקנה הפוכה מזו שנשמעה בשיא האינפלציה. לדבריו, מי שמספיד את המסלולים הצמודים עלול לטעות, שכן בסביבה של מדד מתמתן הם חוזרים להיות אטרקטיביים ומהווים חלק חשוב מתמהיל מאוזן.