מסיכום הנתונים עולה, כי הסופה "קורל" שהתרחשה בפברואר 2025 גרמה לנזק הנקודתי הגדול ביותר במהלך השנה. הקרה שהתרחשה בלילה אחד פגעה במאות אלפי דונמים של גידולם שונים, בעיקר באזור מרכז הארץ וצפונה. בקנט מסבירים, כי קרה מתרחשת כאשר הטמפרטורות יורדות לאזור האפס מעלות. הקרה מקפיאה את המים שבצינורות ההולכה של הגידולים השונים וגורת לתמותה או לנזק מיידי לפרי.
בקנט ציינו, כי הקרה היא אחת מתופעות הטבע שגורמות את הנזקים הגדולים ביותר לגידולים החקלאיים בארץ, מאחר ובדרך כלל היא פוגעת בשטחים נרחבים, כמעט ללא יכולת של החקלאי להתמודד איתה.
עוד עולה מסיכום הנתונים, כי מיעוט הגשמים אשתקד הוביל בין השאר, גם לתופעה של התפרצות מזיקים וכנימת בגידולים השונים, כמו גם התפרצות מחלות כמו שפעת העופות, שפגעה בלולים. נזק חסר תקדים נגרם אשתקד גם לדבוראים ולכוורות, כאשר בשל מיעוט הגשמים חלה ירידה חדה בהיקף הפריחה וכתוצאה מכך להיקף תוצרת הדבש.
נזקם משמעותיים נגרמו לגידולים שונים גם במהלך חודשי הקיץ, במהלכו נשברו שיאי טמפרטורות במקומות שונים ברחבי הארץ, כאשר הקיץ האחרון היה חם יותר מהממוצע ב-30 השנים האחרונות. על פי נתוני קנט, את מירב הנזקים בשנה האחרונה ספגו גידולי הירקות ובכלל זה, אבטיח, עגבניות, מלפפונים, תפוחי אדמה ובצל. קנט פיצתה את מגדלי הירקות סכום של כ-87 מיליון שקל.
את מגדלי הפירות ובכלל זה, שזיפים, אפרסקים, תפוחים ונקטרינות פיצתה קנט בכ-67 מיליון שקל; את מגדלי האבוקדו בכ-57 מיליון שקל ואת מגדלי הפלחה בכ-50 מיליון שקל. פיצויים משמעותיים שולמו גם למגדלי הבננות (כ-29 מיליון שקל) גפן היין (כ-15 מיליון שקל), ההדרים (כ-13 מיליון שקל) והפרחים והכותנה (כשישה מיליון שקל).
בקנט ציינו עוד, כי נזקים גדולים, חלקם חריגים מאוד, נגרמו גם לבעלי החיים החקלאיים. את מגדלי הלול וההודו פיצתה הקרן בסכום שיא של למעלה מ-90 מיליון שקל, את ענפי הקר בכ-16 מיליון שקל, את הדבוראים בכשבעה מיליון שקל וא מגדלי המדגה בכשישה מיליון שקל. "החקלאים הנמצאים בעיקר פריפריה ולאורך הגבולות, נאלצו להתמודד עם השלכות המלחמה על עוד שטחי הגידול וגם עם השלכות משבר האקלים", ציין מנכ"ל קנט, שמוליק תורג'מן.
התרעות פיקוד העורף