לדבריו, "בתקציב 2025 לא הביאו בחשבון את התוספות למערכת הביטחון. אם נגיע לתקציב ברבעון האחרון של 2026, לא יהיה פתרון לאתגרי מערכת הביטחון. אז נכון שייתכן שיהיו קופסאות מיוחדות חוץ-תקציביות, אבל זו לא דרך אידיאלית או רצויה למשק".
הוא הוסיף כי "בשוק הנדל"ן יש רמה נמוכה יותר של פעילות, אבל אתה לא רואה שוק אנמי. את היציבות של המערכת הבנקאית אנחנו מנטרים באופן שוטף ולא רואים פיגורים משמעותיים בצד המשכנתאות. הן ברמה נמוכה היסטורית. גם ליזמים יש כרגע יכולת ספיגה פיננסית. ייתכן שתהיה ירידת מחירים נוספת, אבל זאת לא הסיבה שעמדה במוקד הורדת הריבית. ההחלטה אינה מושפעת כהוא זה מהאמירות ומהרעשים מסביב".
הנגיד שולל את מיסוי הבנקים ואומר כי "מיסוי סקטוריאלי הוא מהלך שמייצר עיוותים. אם מדברים על רווחיות עודפת ומעוניינים להכניס תחרות, המיסוי ימנע מגורמים נוספים להיכנס למערכת. גם אם נבטיח להם הגנת ינוקא. דרך המלך היא הכנסת שחקנים פיננסיים באמצעות מהלך הרישיון המדורג והגדלת היצע שירותים. הדרך לטיפול ברווחיות עודפת חייבת לעבור באמצעות ועדת מומחים חיצונית כמו ועדת שישינסקי, שבדקה בעבר את רווחיות חברות הגז. ההחלטה אם לעצור את מתווה ההטבות ללקוחות בעקבות המיסוי היא בסוף החלטה של הבנקים, כי המתווה היה וולונטרי. אני מקווה שהמתווה לא ייעצר".
לדבריו, "אין ספק שהמערכת הבנקאית נהנתה ב-2025 מרווחים גבוהים מבחינת התשואה על ההון, שהגיעה לחלק העליון של ממוצע הרווחים במדינות ה-OECD. הרווח נובע מגידול בהיקף המאזן, גידול באשראי וגידול במרווח הפיננסי. הבנקאות הישראלית גם עברה תהליך התייעלות ודיגיטציה מקיף, ששיפר את הרווחיות. הרווחיות העודפת תצטמצם במהלך השנה באופן טבעי, ככל שהריבית תרד, וכך גם המרווחים".
על היחלשות הדולר: "ההתערבות בשוק המטבע היא חלק מכלי הוועדה המוניטרית, שנועדה להשיג את מטרות הבנק המרכזי - שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בפעילות המערכת הפיננסית. רמת שער החליפין היא אחד השיקולים שהבאנו בחשבון נושא ניהול הסיכונים. אני לא רוצה להתבטא מהי רמת שער החליפין הרצויה, אבל ההתערבות במסחר בשוק מטבע החוץ היא חלק מארגז הכלים המוניטריים העומד לרשותנו".
התרעות פיקוד העורף