בצד העליות נרשמה התייקרות של 1.0% בסעיף ההלבשה, עלייה של 0.9% בירקות ופירות טריים, וכן עליות בסעיפי הדיור והתחבורה של 0.7% כל אחד.
מנגד, סעיף התרבות והבידור ירד ב-2.6%, המזון ב-0.8%, ריהוט וציוד לבית ב-0.6% והבריאות ב-0.4%. חשוב לציין כי השפעת כל סעיף על המדד הכללי שונה בהתאם למשקלו, כך שדווקא העלייה המתונה בסעיף הדיור משפיעה יותר מהירידות החדות יחסית בסעיפים בעלי משקל נמוך יותר.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדגישים כי מדובר בקירוב לשינוי השנתי, מאחר שרוב השוכרים מצויים תחת חוזים קבועים שאינם מתעדכנים במהלך השנה.
עם זאת, ההתרחשות המשמעותית החודש נרשמה בשוק הדיור. לצד מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלמ"ס מדי חודש מדד נפרד של מחירי הדירות, והפעם עולה ממנו כי מחירי הדירות עלו ב-0.7% בהשוואה הדו-חודשית - העלייה הראשונה לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות. מדובר בשינוי כיוון מובהק, גם אם העלייה עצמה עדיין מתונה.
במבט שנתי התמונה נותרת מאופקת: העלייה השנתית במחירי הדירות הסתכמה ב-0.1% בלבד - נתון המעיד על שוק שנמצא בבלימה ברורה בהשוואה לשנים קודמות.
הפיזור הגיאוגרפי אינו אחיד, עם עליות בירושלים ובתל אביב וירידות במחוזות המרכז וחיפה, אך בשלב זה מדובר בתמונה נקודתית ולא בגל עליות רוחבי.
בשורה התחתונה, למרות היציבות במדד החודשי, נרשמה עלייה קלה בקצב האינפלציה השנתי ל-2.6%. הקצב השנתי מושפע מהשוואה לנתונים נמוכים יותר שנרשמו בסוף 2024, כך שגם מדד חודשי אפסי עשוי להביא לעלייה מתונה בשיעור האינפלציה השנתי.
למרות זאת, האינפלציה נותרת בתוך יעד בנק ישראל, ולאחר שתי הורדות ריבית שכבר בוצעו, ההערכה היא כי בהמשך השנה עשויות להגיע עוד שתי הפחתות ריבית - כל עוד לא תירשם קפיצה מפתיעה במדדי המחירים בחודשים הקרובים.
התרעות פיקוד העורף