הפער בולט במיוחד על רקע היעדר כמעט מוחלט של תיירות חוץ, ואף על פי שניתן לתלות חלק ממנו במזג האוויר שגם בחודשי הסתיו והחורף נותר נוח יחסית באילת, הוא בעיקר ממחיש את משקלה של התיירות העסקית והכנסים הרב יומיים בפעילות הכלכלית של העיר. על פי הערכות בענף ההפקות, מתקיימים באילת מדי שנה מאות כנסים, ועידות ונופשי חברה, חלקם בהיקפים של אלפי משתתפים ולמשך של שלושה עד ארבעה ימים.
בניגוד לתיירות נופש עונתית, כנסים מסוג זה מתקיימים לאורך כל השנה, כולל בעונות הביניים, ומספקים רצף פעילות לבתי המלון, לספקים המקומיים ולעסקים בעיר. גורמים בענף מעריכים כי למעלה משלושים אחוזים מהלינות בעיר מקורן בכנסים עסקיים, נתון המיתרגם לאלפי לינות נוספות בשנה.
ההשפעה הכלכלית של כנס רב יומי חורגת בהרבה מהלינה עצמה. אירועים כאלה מפעילים שרשרת רחבה של שירותים, בהם הגברה ותאורה, במות ומסכים, הסעות, אבטחה, לוגיסטיקה, צילום, תוכן, מסעדנות ועסקים מקומיים נוספים. בניגוד לערים שבהן כנסים רבים מתקיימים כיום במתכונת של יום אחד, אילת נהנית מיתרון מובנה של ריחוק גיאוגרפי, שמאריך את משך השהות ומגדיל את ההוצאה הממוצעת למשתתף.
במהלך שנת 2025 נרשמה ירידה מוערכת של 8 עד 15 אחוזים בהיקף האירועים העסקיים, אך ברבעון האחרון של השנה החלה מגמת התאוששות. התחזיות לשנת 2026 מדברות על עלייה של 12 עד 18 אחוזים בביקוש להפקות אירועים וכנסים, בין היתר על רקע חזרה לפעילות מלאה והבנה מחודשת של חשיבות מפגשים פיזיים בארגונים.
אופק, שמפיקה זה תשע שנים ברציפות את כנס התאחדות יועצי המשכנתאות באילת, אחד הכנסים המקצועיים הגדולים בישראל, מדגישה כי מבחינת הלקוחות, הבחירה בחברת הפקה מתבססת כיום פחות על גודל האירוע ויותר על יציבות וניהול. "הדגש עבר ליכולת לוגיסטית, ניסיון מוכח ושקיפות תקציבית, לצד חוסן כלכלי שמאפשר להתמודד עם אי ודאות", היא אומרת.
הנתונים וההערכות בענף מצביעים על כך שכנסים רב יומיים הפכו לא רק לכלי ארגוני, אלא לרכיב אסטרטגי בכלכלה העירונית של אילת. שילוב בין תיירות פנים, פעילות עסקית מתמשכת וניהול מקצועי מאפשר לעיר לצמצם את התלות בעונתיות של הנופש, ולבסס מקור הכנסה יציב יותר גם בתקופות של חולשה בענף התיירות הרחב.
התרעות פיקוד העורף