לטענת האוצר, התעשייה המקומית מתמחה בעיקר בבנייה פרטית ויוקרתית ואינה ערוכה לספק פרופילים סטנדרטיים בהיקפים הנדרשים לבנייה רוויה – מגדלים ושכונות חדשות – ובוודאי לא לשיקום מהיר לאחר פגיעות נרחבות
מה זה אומר?
במשרד הכלכלה דוחים את טענת המחסור וטוענים כי בישראל פועלים שישה מפעלי אלומיניום המנצלים כיום רק כ-50% מכושר הייצור, וכי קיים יבוא ממעל 30 מדינות נוספות. לשיטתם, היעדר הגנה הוא שיגרום לקריסת מפעלים – ודווקא אז תיווצר תלות מוחלטת ביבוא, בעיקר מסין.
אלא שבאוצר מזהירים מתרחיש שונה: מלחמה רחבה שתלווה בפגיעות ישירות בעורף, תיצור ביקוש מיידי לאלפי חלונות ומעטפות בניין, בדיוק בזמן שבו שרשראות אספקה בינלאומיות עלולות להיפגע, נמלים עלולים להיסגר והיבוא להתעכב. במצב כזה, אם הייצור המקומי אינו מסוגל לספק נפח סטנדרטי ומהיר – השיקום עלול להתעכב שבועות ואף חודשים.
מחיר ההגנה – ומחיר ההיעדר שלה
מנגד, במשרד הכלכלה מזהירים כי ללא היטל, ישראל תישאר אחת המדינות הבודדות בעולם ללא הגנה מסחרית על אלומיניום – יעד נוח להצפת סחורה סינית שנחסמה בשווקים אחרים – מה שעלול למחוק את הייצור המקומי ולפגוע ביכולת האספקה בעת חירום. דבר אחד מוסכם: במלחמה הבאה, הביקוש לחלונות יהיה מיידי, מסיבי וחיוני. השאלה שנותרה פתוחה היא האם כאשר יידרשו אלפי חלונות בבת אחת – יהיה מי שיספק אותם בזמן.
התרעות פיקוד העורף