במקביל הזהירו אנשי האוצר מהשלכות רוחב - הצמדות שכר קיימות, הסכמים קיבוציים, וגופים ביטחוניים שבהם אלופים עלולים להרוויח יותר מהרמטכ"ל. באוצר ציינו כי אין כיום בחוק מנגנון להפחתת שכר לנושאי משרה.
לפי המודל שנדון, שכר חברי הכנסת עשוי להיקבע על כ-75% משכר נשיא המדינה. בכנסת עצמה מעריכים כי אם שכר הנשיא יועלה משמעותית - התוצאה תהיה עלייה חדה בשכר הח"כים, לצד שחיקה או קיפאון בשכר שופטים חדשים. במהלך הדיון נחשף פרט מפתיע נוסף - ליושב ראש הכנסת יש 26 ימי חופשה, בעוד שלחברי הכנסת אין ימי חופשה כלל, בניגוד לשרים ולסגני שרים. גם סוגיית זהות חברי הוועדה הציבורית, ובעיקר ההגדרה מי נחשב פעיל פוליטי, נותרה פתוחה.
בקואליציה מבקשים לקדם את החוק במהירות, אך בוועדה כבר ברור כי ללא הסכמות רחבות - כולל החרדים, שמזהירים מפגיעה בדיינים - המהלך עלול להיתקע. בינתיים, מה שנועד לייצר סדר ושקיפות בשכר הבכירים הפך לעוד זירת עימות בין הכנסת למערכת המשפט, עם שאלה אחת שנותרה פתוחה - מי באמת ירוויח, ומי ישלם את המחיר.
התרעות פיקוד העורף